STKI - Shahar Geiger Maor's World

כוונו השכמה ל v6

2012-01-23T03:45:00.000-08:00

בחודש פברואר 2011 IANA, הארגון הגלובלי האחראי על ניהול משאבי כתובות האינטרנט, הודיע סופית, כי הסתיימו כל כתובות ה-IPv4 החוקיות שברשותו. בשנים האחרונות הסתמנו מספר גורמים שגרמו לצריכה מוגברת של כתובות חוקיות כמו טלפונים ניידים חכמים, אפליקציות חדשות, מימוש טכנולוגיות מבוססות ענן ועוד. מאגר הכתובות החוקיות צפוי להתייבש סופית בזמן הקרוב, אך לא זה מה שיוציא את הארגונים בישראל מאדישותם.

מה קורה בארץ הקודש? שחון ויבש, או שמא כדאי להגיד "שחונה", במיוחד בהשוואה לנהוג בעולם.

ישראל מתאפיינת במספר רמות של הפנמה:

1. בחלק מספקיות האינטרנט והסלולר בארץ גדלה המודעות לנושא ב 2011 וחלק מהן אף החל בתכנון הגירה והתמודדות עם המשמעויות השונות של התאמה לתקן.

2. בארגונים גלובליים, אשר מחוייבים לתאימות וקישוריות על פני מספר אזורים גאוגרפיים, ניתן לראות התעוררות מסויימת בשנה האחרונה בשל האצת הפעילות העולמית והגברת המודעות מצד ספקיות השירות.

3. בחלק מהמוסדות (בעיקר חברות תשתית, צבא ובנקים גדולים) קיימת מודעות מסויימת לנושא, אך טרם החלה פעילות כלשהי בכיוון.

למרות האמור לעיל, רוב הארגונים בישראל טרם החלו בתהליך חשיבה כלשהו על IPv6. בחלק גדול מהם חסר ידע או שקיימת אדישות כלפי עניין זה אפילו בקרב מנהלי התקשורת אשר אמונים על התחום. בארגונים מסויימים קיימת מודעות, אך העיסוק בנושא נדחק בשל ריבוי מטלות אחרות.

על פי אנשי המקצוע, הטיפול ב IPv6 תלוי במאפייני הארגון כמו גלובליות ובממשק האינטרנט עם העולם. ארגונים גלובליים נמצאים בלחץ גבוה יותר בגלל הממשק שלהם עם גורמים בינלאומיים שמושכים בכיוון התקן. ארגונים מקומיים פחות לחוצים וקשה להם לראות את הצורך בטיפול בתחום בטווח המיידי. ארגונים אשר כפופים לתקנים בינלאומיים או רגולציות מיוחדות צפויים להיות יותר חשופים להשפעת התקן עליהם ומומלץ בהחלט לבצע בירור לגבי השפעה אפשרית כזו. באופן כללי כדאי לכל מנהל תקשורת לבחון חלק מהצעדים הבאים:

1. למידה יסודית של התקן על ידי אנשי המקצוע הרלוונטים בארגון. שימו לב שלפרוטוקול יש משמעות מאוד מעניינת על נושאים לא טריוויאליים כמו Cyber Security. ראו בפוסט נפרד על הנושא.

2. ביצוע מיפוי ראשוני של המערכות, האפליקציות והחומרה בארגון על ידי אנשי התשתיות כדי לזהות בעיות ופערים בולטים לעין.

3. העלאת המודעות והמשמעות של IPv6 מול מקבלי ההחלטות כדי לקדם פעילות בתחום במידה ויש בכך צורך.

4. ביצוע מיפוי מקיף של מערכות הארגון (מומלץ בעזרת אנשי מקצוע) וגיבוש תוכנית פעולה. שימו לב שבהחלט יתכן שבסוף המיפוי תתקבל החלטה לא לבצע שום מהלך אופרטיבי. החשיבות המרכזית בתוכנית הפעולה היא עצם גיבושה.

5. "טעימה" של הגירה ל IPv6. ביצוע בחינה בסביבה או מערכת מוגבלת ובצורה מדורגת על מנת לנסות לבדוק איך המערכות "מגיבות".

6. שילוב תנאי סף מתאימים בכל מכרז, מסע רכש או תכנון של מערכת חדשה על מנת לשמור על סטנדרטיזציה מתאימה גם בהמשך הדרך.

למסמך המלא הכנסו לכאן.

שירות לקהילה -המדריך לבחירת ספק מבדקי החדירות שלך

2012-01-05T14:33:00.000-08:00

יש לי תחושה שתעשיית מבדקי החדירות (PT) וסקרי הסיכונים יזכו לעדנה בתקופה הקרובה בעקבות יחסי הציבור שהם הזמינו ממר 0xOmar J.

כמובן שכל אותם ארגונים הכפופים לרגולציות, מבצעים מבדקים כאלה באופן סדיר, אך עם זאת חשבתי לרכז כמה טיפים לגבי בחירה נבונה יותר של החברה המבצעת. העצות מבוססות על חוויות של לקוחות שמזמינים שירותים כאלה על בסיס קבוע וכן על התייחסות של גורם מקצועי המעורה בתחום שהוסיף (וקצת שינה).

בגדול, התחום דיי רווי בספקים טובים יותר ופחות. כמעט ואין כיום בשוק הישראלי חברות ייעוץ בתחום אבטחת המידע שלא מציעות שירותים כאלה או דומים כחלק מסל הפתרונות שלהן.

הטיפים:

בבחירת ספק שירותי PT צריך לשים לב לתחום המיקוד של הבדיקה ולהתאמת ספק השירות לתחולת העבודה המסויימת הזו (למשל מערכות VoIP לעומת Web לעומת Desktop Client לעומת Binary Protocols & Servers וכן הלאה). על פי רוב מדובר במומחה בתחום מסויים אחד. נדירים הם המקרים שקיימת התמחות אמיתית בכמה דומיינים במקביל.

חשוב לראות מי איש המקצוע המדוייק שיעשה את המבדק. כל הניסיון שמוצהר בחוזה חייב להתייחס לבן אדם הספציפי שיעשה את העבודה בפועל!

החשיבות של "חברה מוכרת" היא משנית. לרוב מדובר באנשים מסויימים ובודדים ולא בשם של החברה מאחוריהם. יתכן מאוד שהמועמד המתאים ביותר הוא עצמאי ולא מגיע מחברה גדולה.

נקודה חשובה מאוד למבדק עצמו: חשוב לראות שנעשית בדיקה "ידנית" ולא רק באמצעי פריצה אוטומטיים. זו חוכמה פחות גדולה.... אנשי המקצוע האמיתיים מפתחים כלים ושיטות בעצמם ולא תמיד נעזרים בכלים אוטומטיים. חשוב לציין, עם זאת, כי לכלים האוטומטיים חשיבות עצומה בייעול התהליכים, בבקרה ובהורדת עלויות.

התעריפים השונים בהצעות שהלקוח יקבל יעזרו לו לראות מי באמת אנשי המקצוע בתחום, שכן הם בדרך כלל לא מורידים מחירים בקלות.... אין ספק שיכולות יחודיות שוות כסף.

ביצוע PT על מערכת ייחודית הוא אתגר כפול, אך הוא הזדמנות טובה להעריך את איכותו של הספק. הלקוח יכול ללמוד הרבה מאוד על יכולותיו של מבצע ה PT מדרך הלמידה של האחרון, הסקרנות ומהירות "העיכול" של טכנולוגיות חדשות עבורו.

תמיד שווה לבקש ניסיון ורפרנס מהעולם הפיננסי\ביטחוני –מי שעושה PT וגדל בעולמות אלה כנראה יודע את העבודה. רפרנס נוסף הוא עבודה עם יצרני פתרונות אבטחת מידע –לחלק מהחברות בשוק ניסיון במבדקי חדירות מול יצרני פתרונות ותוכנות לאבטחת מידע או מוצרים אחרים. לדעתי זה מוסיף הרבה נקודות מבחינת רמה טכנולוגית ועדכניות.

עוד פרמטר חשוב הוא הכרות עם תהליכים עסקיים: יש נטיה ל PT צעירים מדי לא להיות מודעים לצד העסקי של המערכות. למי שמנסה לפרוץ מערכת, מאוד חשוב להכיר את הצד העסקי שלה ואת הממשקים שלה עם גורמים סביבתיים. בהרבה מקרים טמונה החולשה הטכנית בממשקים בין מערכות. במקרים רבים אחרים טמונה החולשה העיקרית בעובדים שניגשים למערכות אלה. שימו לב שהכרות מוקדמת עם מערכת מסויימת עשויה להוות מכשול (קיבעון מחשבתי) לצד היתרון הברור.

כדאי לנסות להתרשם מה- CTO של חברת הייעוץ. ככל שהוא יותר טכני, תהליכי הבקרה המיושמים על איכות העבודה של העובדים בחברה הינם מעמיקים יותר.

מומלץ לבקש דו"ח לדוגמא ולשים לב שיש בו גם ממצאים שהם בדרגת Medium ו Low, מכך ניתן להסיק על היסודיות של החברה הבודקת. כמו כן, מומלץ להסתכל על איכות ההמלצות ואפילו ניסוחים\טעויות כתיב בכדי להסיק האם החברה יודעת גם ליעץ ולא רק לפרוץ.

לפי חלק מהגישות, אחת מדרישות החובה היא שבודק המערכת ידע לתכנת באותה שפת התכנות שבה נכתבה המערכת או הפלטפורמה (לדוגמא: לכתוב PHP ב Windows).

אלה הטיפים העיקריים לדעתי. אשמח לקבל פידבקים\תיקונים ותוספות לרשימה הזו ממי שמכיר את התחום (משני צידי המתרס).

הגזמנו קצת, לא?

2012-01-03T13:30:00.000-08:00

נכון שהיתה פריצה למספר אתרים ונגנבו פרטי כרטיסי האשראי של כ 15,000 ישראלים, נכון שלא מעט סעודים ישנו הלילה עם חיוך רחב מהרגיל ונכון שקיימת מגמה עולמית של החמרה באיומים הקיברנטיים הממוקדים. עדיין, סדר הגודל של ההתקפה, העדר התיחכום הטכנולוגי והעובדה שאין במקרה הזה שום שינוי מגמה יחסית למה שאנשי המקצוע מכירים כבר מספר שנים, מרמזים לכולנו להפנים את מה שצריך להפנים מהארוע המצער הזה ולהמשיך הלאה לאתגרים הגדולים באמת.

כמה דברים שבכל זאת הפריעו לי בכל הפרשיה האחרונה:

בואו נודה באמת: רמת המודעות לאבטחת מידע ובטיחות באינטרנט אכן נמצאת נמוך מאוד בתודעה הישראלית –זה חייב להשתנות. אני מאחל לכולנו להמשיך לקנות ולסחור באינטרנט, אך יש לעשות זאת באתרים או בשיטות מוכרות ולא לחפש קיצורי דרך.

רמת ההשקעה באבטחת מידע בקרב חלק מאתרי המסחר המקומיים אכן נמוכה ומאכזבת. הנהירה אחרי מגמות השוק ובעיקר בעולם הקופונים והרכישות הקבוצתיות מביאות לקיצורי דרך מיותרים במעטפת אבטחת האתרים. בשוק יש סטנדרטים בסיסיים: החל משלב תכנון האתר, פיתוחו, הקשחת וניהול הגישה אליו וכמובן מנגנוני הטיפול והשמירה של נתוני הלקוחות שחייבים לציית להם. תקנים כמו PCI לא תוקננו בשביל הספורט, אלא כדי להכריח ארגונים ומוסדות שמחזיקים אצלם פרטי כרטיסי אשראי לשמור עליהם כעל אתרוג.

מצד שני, מדברים איתנו לא פעם על "תופעת העדר". כיסוי התקשורת ובעיקבותיו תגובת הטוקבקיסטים ואנשים סביבי הדגימו לי באופן דיי מפחיד עד כמה הציבור בישראל מושפע ממניפולציות פשוטות. ההאקר הסעודי החביב בקושי סיים לעדכן את הסטאטוס שלו בפייסבוק וכבר הפכה בישראל גניבת כרטיסי אשראי "למלחמת סייבר". יותר מכך הדהימה אותי תגובתם ההיסטרית של חלק נבחרינו שהתראיינו בנושא. אחת מהן צוטטה כאומרת את המשפט הבא: "כוונתם של הפורצים היא לשתק תשתיות חיוניות למדינת ישראל, בהן חשמל, מים, מזון ותקשורת"....לא פחות.

אני לא מקל ראש באיומים הקיברנטיים על מדינת ישראל. ממש לא. אני גם מבין בהחלט את ההיקש שעושים חלק מהאנשים לנושא ההגנה על מאגר ביומטרי, לכשזה יקום. עם זאת, אסור לשיח בנושא כה רגיש להתנהל במתכונת של הפחדות ומצבי חירום. התחושה של חלק מאיתנו שמטה סייבר לאומי ימנע גניבות כרטיסי אשראי רחוקה מהמציאות. לשם כך מופעלי תקנים בינלאומיים כמו אותו PCI שהוזכר למעלה. ישראל נמצאת בשורה אחת עם מעט מאוד מדינות "הנהנות" מהתקפות קיברנטיות על בסיס מדיני\פוליטי בנוסף על החזית הכלל עולמית של התקפות על רקע כלכלי. זה דורש מכולנו תשומת לב לפרטים קצת יותר קטנים יחסית לשאר העולם: ברמה האישית –להקפיד על שימוש מושכל ברשת וברמה הארגונית\מוסדית ליישם את אותם כלים ומדיניות שמטפטפים לנו מאז ומעולם. אל תבינו אותי לא נכון. אני לא מאמין בהשקעות ענק באבטחת מידע. זה אולי רעיון שחלק מספקי הפתרונות ישמחו לאמץ, שכן פרשיות מעין אלה הן יום חג עבור אנשים כמוני שמתפרנסים מאבטחת מידע. אני מאמין בניצול ומיצוי הטכנולוגיות והנהלים הקיימים על פני חיפוש אחרי הוצאות נוספות.

אם יש משהו שאפשר ללמוד (גם) מהארוע הנוכחי, זה שאיכות אבטחת המידע נמדדת -קודם כל- בטיפול הבסיסי במערכות המידע ובאנשים סביבן.

סקירת פיתרון ההלבנה של FireEye

2011-12-23T00:34:00.000-08:00

אחת מנקודות החולשה הגדולות בהתמודדות עם איומי אבטחה מתקדמים הוא ההתמודדות עם איומי zeroday, כלומר אותן נוזקות אשר טרם זוהו על ידי ספקיות האבטחה וטרם פורסמה "חתימה" עבורם. אתגר זה עומד במרכז הפעילות של ספקיות פתרונות סינון התוכן. החשיבות של סינון וניקוי תעבורה בשער (GW) ובעמדות הקצה עלתה מדרגה בשנתיים האחרונות עם הצגתן של נוזקות אשר תוכננו במיוחד עבור מגזרים או אפילו ארגונים מסויימים. תפיסת אבטחת המיידע חייבת להשתנות ולהתאים עצמה למציאות המתפתחת על ידי מציאת מנגנונים אשר יטפלו באיומים לא מוכרים.
אחד המנגנונים הללו מודגם בפתרונות "הלבנה" למיניהם. חברות ישראליות כמו MobileTick, YazamTech, Opswat ואחרות מציעות כיום פתרוננות להלבנת קבצים בכניסה לרשת הארגון ומציעות פיתרון מסויים לבעיית האיומים הלא מוכרים.
פיתרון חדש ומרענן הוא הפיתרון של חברת FireEye. חברה אמריקאית זו מציעה מנגנון הלבנה וסינון של קבצים בצורה הבאה:
רוב הפיתרון אומנם דומה למתחרים, גם כאן מדובר בקופסא, אשר יושבת בתוך הרשת (או מקבלת את התעבורה אליה). היצרן מציע שלוש קופסאות שונות: אחת לסריקת תעבורת אינטרנט, אחת לסריקת דואר ואחת אשר עומדת בפני עצמה ויכולה לשרת קיוסקי הלבנה. כשקובץ חדש מגיע, המערכת בודקת אותו מול מאגרי המידע העולמיים של החברה (מנגנון מקובל כיום בקרב יצרניות ה AV המובילות) כדי לחפש מאפיינים "מחשידים" עבור הקובץ כמו גילו, האם נפגעו משתמשים בעולם כתוצאה מפתיחה שלו ועוד. בשלב השני מחפשים האם קיימת תקשורת החוצה מהקובץ כדי לזהות פניה לכיוון מערכת ניהול חיצונית באינטרנט.
השלב האחרון הוא החידוש הגדול: בתוך הקופסא יש רכיב שנקרא virtual execution engine שיוצר למעשה סביבה דומה לסביבות קיימות בארגון (מעין אימג' או sandbox מיוחד). כך אפשר לגרום לקובץ שיועד לתקיפת סביבת win7, לרוץ בסביבה דומה ומבודדת. המערכת בודקת את ההתנהגות של הקובץ כדי לנסות לראות האם קורים דברים חשודים. המערכת מציפה התנהגות חשודה ומנהל המערכת יכול למחוק או לאפשר מחיקה של קבצים חשודים אוטומטית. כל ארוע חשוד מפעיל מנגנון תיעוד לצורכי בקרה, תיחקור ולימוד. למערכת קישור למערכות SIEM וכן אפשרות לחיבור עם מערכות הגנה נוספות כדוגמת FW אשר מקבלות התראה על כתובת אינטרנט או פורמט שמריץ כעת התקפה על הארגון ומאפשרת לחסום אותו בקלות.
כמו בכל מערכת, גם במערכת זו יש אתגרים וחולשות:
אחת הבעיות שהמערכת מנסה להתמודד איתן היא בעיית הביצועים. סריקה ובדיקה של כל קובץ עד זיכויו עשוייה לגזול זמן רב. בדיקה כזו על פני נפחים גדלים והולכים של מידע עלולה ליצור בעייה קשה מאוד. דרך ההתמודדות שנבחרה עם הבעיה אצל יצרן זה מחולקת לשניים: ליצרן יש מספר דגמים של המערכת אשר מסוגלים לתמוך בנפחי תעבורה של 20 מגה עד 1 גיגה ואפשרות לבניית קלסטר של מספר קופסאות. אופציה נוספת היא הרצה במקביל של הקובץ בצורה מדורגת גם במערכת וגם ביעדו המקורי. כך ניתן לשחרר קצת את צוואר הבקבוק, תוך סיכון מסוים שקובץ נגוע כן יכנס לרשת.
חיסרון מרכזי של המערכת הוא מחירה הגבוה. הפיתרון נועד לתת מענה לארגונים ומוסדות גדולים או כאלה שיש להם מידע מסווג ורגיש. עדיין, יש גבול לתקציב אבטחת המידע גם בגופים גדולים ולכן יקשה על חלקם "לשים את הכסף" דווקא על פיתרון זה.
לסיכום: עיקר החידוש במערכת זו הוא דרך הרצת הקבצים החשודים בתוך sandbox מיוחד ואיפיון קבצים מזיקים בצורה כזו. מדובר בנדבך נוסף וחשוב להתמודדות עם איומי zeroday.
המלצה ללקוחות: בידקו את מנגנון ההלבנה בארגונכם ובעיקר את ההתאמה שלו להתמודדות עם איומים לא מוכרים.

סיכום כנס סיסקו על קולבורציה

2011-12-18T02:49:00.000-08:00

לפני שבוע, בין התאריכים 12-15 בדצמבר, התקיים כנס מיוחד של סיסקו לשותפים, לאנליסטים ויועצים ב EMEA. יצא לי להשתתף בכנס כאורח של סיסקו וללמוד אגב כך על החידושים והמגמות של החברה בתחום שיתוף הידע ושיתוף הפעולה בארגון (collaboration).
סיסקו נכנסה במלוא הכוח לתחום הקולבורציה. קולבורציה כוללת מגוון רחב של תחומים וכלים כאשר סיסקו מתרכזת בחלק מהם בשני מתחמים עיקריים: תקשורת אחודה (UC) ושירות לקוחות (CC). לצורך כך פותחו ונרכשו כלים בתחומי המדיה החברתית, וידאו (VC וכן שירותי וידאו "בכל מקום"), ניידות והתנועה לכיוון הצרכן הסופי (consumerization). הכנס כלל הצגה של החזון של סיסקו בתחום הקולבורציה, המתודולוגיות, התפיסה והכלים שלה שתומכים בכל אלה.

החזון
סיסקו מגיעה מעולם התקשורת והתשתית. על פי מה שהוצג בכנס, הכיוון שלה בתחום הקולבורציה הוא להתקרב כמה שיותר לצרכן הסופי. בין אם זה על ידי התקנים, בין אם זה על ידי כלים וובים ובין אם זה על ידי פתרונות משלימים. החברה לא מעוניינת להשאר בצד ספק התשתית. הנתונים שהוצגו לגבי צמיחת החטיבת הקולבורציה תומכים בתפיסה זו ומראים שהמכירות גדלות במספרים דו ספרתיים בין רבעוניים. בחלק מהשווקים כמו למשל בתחום הפתרונות לשיחות ועידה, נתח השוק של סיסקו חצה את חמישים האחוזים. בתחומים אחרים התחרות עם השחקנים הקיימים מאוד קשה ומתישה.
המתודולוגיה
המתודולוגיה של סיסקו שונה מזו שהכרנו לאורך השנים בתחום התקשורת הקווית. ברוב המקרים מדובר על ארכיטקטורה פתוחה ונכונות לפרסם SDKs לשותפים על מנת שאלה ימנפו את הכלים הקיימים ויוסיפו יכולות ושכבות מעל אלה הקיימות. פלטפורמת הפתרונות מגובשת מאוד וחלקיה מחוברים אחד לשני בצורה טובה מאוד. סיסקו עושה מאמצים רבים לשפר את האינטגרציה והקוהרנטיות בין הפתרונות שלה כדי להציע קשת רצופה ואחידה של פתרונות ללקוחות.
התפיסה
כאן סיסקו היא אותה סיסקו ממוקדת מטרה: אחת האמירות של בכירי החברה בשנתיים האחרונות מתייחסת בצורה הכי ישירה למתחרות של סיסקו ובראשן לאווייה, אשר תופסת את נתח השוק הגדול ביותר בתחום הפתרונות למוקדי שירות לקוחות (contact centers). סיסקו משסה 22,000 אנשי המכירות שלה במטרה מוצהרת לנצל את מצבה של אוויה עם הרכישה שלה על ידי חברת החזקות פרטית ולעבור אותה בנתח השוק ובמכירות. מתחרה נוספת שנמצאת כל זמן הכנס ברקע הדיונים היא מיקרוסופט. גם כאן ניתן לראות שהרבה מהאנרגיה מופנית כדי למצוא מנגנונים יקדמו את הפתרונות של סיסקו וייזכו אותם בנתח שוק גדול בהשוואה למיקרוסופט.

הכלים
Unified Communications
חבילת התקשורת האחודה של סיסקו מכילה למעשה את כל הכלים המפורטים בהמשך ושחלקם יושבים מעל פלטפורמת הטלפונייה של החברה. היא מורכבת מכלי IM כמו Jabber, כלים לשיתוף מידע ברשת (WebEx), פלטפורמת התקשורת האחודה וטלפוניית IP שמקשרות את כל המדיומים הללו ביחד לפיתרון אחד ומוסיפות יכולות וידאו, יכולות לחיבור העולם הנייד לעולם המשרדי (המשך שיחת טלפון מהמכשיר הנייד למכשיר המשרדי ללא ניתוק), מנגנון הודעות קוליות למחשב ויכולות נוספות. כמו כן היא מקושרת לכלים נוספים של סיסקו להשלמת תהליך יצירת ושיתוף הידע הארגוני (Quad)

סיסקו הציגה גרסאות חדשות וקיימות של כלי הקולבורציה עיקריים שלה:

Video Conferencing –לסיסקו קשת רחבה של פתרונות בתחום ועידות הוידאו. במרכז עומדת הרכישה של Tandberg, אך קיימים עוד מספר פתרונות משלימים. בהצגת התחום סיפרו אנשי סיסקו כי בחברה עצמה קיימות לא פחות מ 12,000 יחידות VC מסוגים שונים (לא כולל עמדות דסקטופ)!!
ברמת הקונספט עבור התחום הזה, המטרה שלהם היא לפרוס את הפתרונות על כל התקן שאפשר לחשוב עליו כדי להנגיש את הפיתרון לכולם ולעמוד בחזון שקבעו. הם בהחלט יתמכו באינטרנט באיכות גבוהה למטרת מימוש וידאו מתוך הבנה שזה הכיוון. מטרה נוספת היא תמיכה בסטנדרטים ועבודה פתוחה מול פתרונות חיצוניים מתוך הבנה שמדובר בעולם שכולם רוצים לדבר עם כולם ואי אפשר להגיד למישהו שהוא לא יכול לתקשר עם מישהו רק בגלל שהשני משתמש באפל או בסקייפ. אנליסטים בכנס תקפו את סיסקו ואמרו שהם לא יכולים להיות "פתוחים" כמו שהם מציגים זאת בכנס. עדיין אי אפשר לנהל שיתוף אמיתי בין כלים מסוגים שונים ולכן האמירה הזו ריקה מתוכן אמיתי. כמו כן הם לא חברים ב UCIF (unified communication int forum).
חלוקת תחנות ה VC בארגון תמשיך להתחלק בצורה הבאה: מעט חדרים יעודיים (immersive), מספר גדול יותר של פתרונות חדר ועוד יותר מזה, עמדות קצה.

בכנס הוזכרו גם פתרונות אחרים כמו פלטפורמת ה VXI virtual experience infrastructure ואשר יכולותיה הודגמו במתווה של מוקד שירות לקוחות. לנציגת השירות היה על השולחן מכשיר טלפון מבוסס IP, עמדת קצה רזה שלהם (VXI) ומסך. מדובר בפיתרון SBC והתכונות החשובות של הפיתרון הן קישוריות טובה למערכות נוספות וכן יכולת האצת תעבורה מובנית במערכת.
Cius –(הוגים: סׅיאׇס) כבר לפני שנה כתבתי על הטאבלט מבית סיסקו (מחיר של כ 700$ ליחידה). מתברר שהשנה סיסקו החלה לדחוף את ההתקן הזה בצורה משמעותית עוד יותר. בכנס התעוררו לא מעט שאלות לגבי התפקיד של ה Cius, הנוכחות שלו בעולם של טאבלטים מצליחים ממנו ובכלל על הנחיצות שלו. מתברר שסיסקו לא מתכוונת להלחם בטאבלטים המובילים בשוק אלא להוסיף התקן ארגוני נוסף. היתרונות של מכשיר זה הם העובדה שמדובר במכשיר שמיוצר עבור ארגונים ולא מכשיר פרטי שמוכנס לרשת. מערכותיו מוקשחות יותר והאינטגרציה שלו למערכות סיסקו מצויינת. סיסקו רואה בהתקן זה זרוע אשר נועדה לסייע במימוש החזון שלה. עם זאת, הצהירה סיסקו כי חוויית המשתמש באפליקציות שלה כמו WebEx או Jabber (ראו להלן) על גבי מכשירים אחרים תהיה זהה, "עד כמה שניתן" לזו הקיימת על ה Cius. חשוב להבין שאת כל האפליקציות ניתן להוריד דרך טאבלטים אחרים, אולם ברכישת Cius כחלק מחבילת השירות מקבלים את האפליקציות הנלוות בחינם.
Jabber –אפליקציית ניראות (presence) ומסרים מיידים עם יכולות לשיתוף מידע. פלטפורמה זו נרכשה על ידי סיסקו ב 2008. הכלי מהווה נדבך נוסף בארגז הכלים של סיסקו לשיתוף ידע ארגוני ומתחבר מצויין לפתרונות ה UC שלה.
WebEx -כלי זה ממשיך להצליח מאוד בתחום שיתוף הידע. הוא נמנה על הכלים המובילים כיום ל web collaboration ומוצע עדיין ישירות ולא דרך שותפים. כיום ניתן להוריד אפליקציית WebEx למכשירים חכמים וטאבלטים ולהתחבר באיכות מעולה לפגישות ברשת.
Quad –פיתרון לרשת חברתית פנים ארגונית. הכלי בנוי השראת Facebook. Quad מורכב מדפים של אנשים כמו פייסבוק, אך מעוד שני דומיינים שמשתלבים לדפים אלה: יש דפי קהילות לפי אזורים, לפי תחומי עניין, לפי מומחיות ועוד וכמו כן, יש דפי מידע חוצה ארגון וכזה שקשור לעובדים ממספר קהילות שונות.
My view page הוא קונספט שמגיע גם הוא מ Facebook. מדובר בדף הראשי של כל משתמש אשר שונה בתכנים שלו ממשתמש למשתמש (כמו ה wall האישי). בעת חיפוש אחרי מומחיות מסויימת אני מקבל את שמות המומחים, את הזמינות שלהם ופרטי הקשר וגם מידע זמין ממאגרי המידע על התחום שחיפשתי. בתוך הכלי יש קישוריות מלאה ל Outlookכדי שהעובד יפתח את הדף הזה כשהוא מגיע לעבודה וישהה בו לאורך כל היום. בסיסקו מיישמים את הכלי בצורה מאוד מקיפה. שיעור האימוץ של הפרוייקט בחברה הוא מעל 70% ברמה העולמית. המציגים של המערכת סיפרו על חיסכון ישיר של עשרות מליוני דולרים כתוצאה משימוש מאסיבי במערכת. נקודה מעניינת שעלתה בכנס היא מה העובדים עושים עם הזמן שחסכו ואיך דואגים שזמן זה לא יופנה לפעילות לא רצויה???? על פי סיסקו צריך למצוא מדדים יעילים כדי למדוד את יצרנות העובדים. מציג המערכת, Jim Grubb אשר מנהל את פרוייקט ה Quad בתוך סיסקו אמר שהם מאמינים שגם זמן שנחסך והופנה למשפחה הוא מטרה ראויה בעיניהם. חוץ מזה קיימת בקרב העובדים מוטיבציה טבעית להיות עובדים טובים יותר כדי שיקודמו ויתוגמלו ולכן הוא לא חושש שהזמן שנחסך לא יתורגם לפעילות לא עניינית.
בכנס הוצגו שני מקרי לקוחות שמימשו Quad. לקוח מחברה אשר עובדת בעיקר מול עו"דים חיצוניים ונותנת להם שירותים שונים. מה חיפשו בפיתרון?
• המטרה של מנהלי הפרוייקט במקרה הזה היתה למשוך את הלקוחות מעבודה מול מערכות חיצוניות לעבודה עם מערכת אחת פנימית שתיתן להם מענה לצרכים שלהם ואינטגרציה טובה עם מערכות נוספות.
• חיפשו פיתרון שינהל הרבה תוכן מקצועי שמיוצר אצלם.
• אחת הפעילויות המרכזיות היא חיפוש מומחים ולכן חיפשו פיתרון לניהול ואיתור מומחים
• קהל הלקוחות של החברה "צמא" לידע רלוונטי.
• קהל היעד של החברה מורכב מקהילות לפי תחומי עיסוק והתמחות.

חוץ מהכלי הזה יש להם מתודולוגיית וויקי כבר כמה שנים והפרוייקט לא היה זר להם בהיבט בניית פלטפורמת השיתוף.
שאלות ששאלו האנליסטים:
איך מתמודדים עם חשאיות ופרטיות הנתונים? זאת הסיבה שבחרו בפיתרון ארגוני שניתן יהיה לנהל אותו ולהקשיח.
אם היתה בחירה לענן או באתר מה היית בוחר? בחרו באתר בגלל חוסר השליטה בנתונים בענן.
האם האוכלוסיה המיוחדת של עו"דים (ש"יודעים" הכל וחושבים שמגיע להם הכל) היוותה בעיה בהטמעה? הם מאמינים שאם הלקוחות רואים במוצר משהו עם ערך עבורם, אזי אין בעיה.בהטמעה ובאחוזי השימוש.
לקוח נוסף שסיפר על הפרוייקט בארגונו הוא לקוח מתחום המדיה (Virtual Media).
מדובר בארגון מבוזר מאוד עם פריסה עולמית (אני הבנתי שהם בסביבות 1000 עובדים) ויש אצלם שימוש מאסיבי בשיחות ועידה וועידות וידאו. שמו לב לכך שאנשים שלא פונים אליהם בצורה ישירה במהלך שיחת ועידה מאבדים קשב ועסוקים בדברים אחרים כמו מיילים. זו היתה אחת הסיבות לכך שהכניסו לשימוש את webex ועושים בזה שימוש מאוד חזק. בגלל הניסיון עם WebEx, בחינת ה Quad מאוד התאימה להם. כדאי לציין שיש להם כלי קולבורציה אחרים בארגון (כמו OCS הגרסה הקודמת של LYNC של מיקרוסופט וכן Sharepoint).
אופי העובדים הוא מתקדם יחסית והם אנשים אשר יוצרים ומזינים הרבה תוכן מטבעם. כמו כן ישנן קהילות עבודה טבעיות שחוזקו לאחר הטמעת הפיתרון. הם מאפשרים קישורים לרשתות חיצוניות, יש נתונים של כמה העובדים באמת נמצאים בתוך השירות ולפיו שמו לב כי ישנם כמאה משתמשים כבדים מאוד בכלי ו 600 איש נוספים משתמשים גם הם. הם מרכזים את רוב המאמצים שלהם בעשר קהילות ידע בכלי שמשרתות את העסקים המרכזיים שלהם. יש להם דף פייסבוק והם נותנים לעובדים לגלוש בכל הרשתות החברתיות שהם רוצים.

מוקדי שירות לקוחות (contact centers)
בסוף הכנס המרכזי התקיימו יום וחצי נפרדים לאנליסטים על פתרונות מוקדי שירות הלקוחות של סיסקו.
בעבר היו ביקורות כלפי סיסקו כי הם מציעים המון חלקים ופתרונות שונים ומאוד קשה לחבר אותם לכדי מערכת אחת עובדת. בשנים האחרונות התפיסה של החברה השתנתה ללא הכר והם הבינו שעליהם לספק, אומנם, סט רחב של פתרונות, אולם פתרונות אלה חייבים להיות בעלי זיקה וחיבור פשוט לכדי "פיתרון אחד עובד". הגישה המרכזית של סיסקו ב CC היא לתת פלטפורמה של עשרות מוצרים מרכזיים עם יכולת פיתוח מעליהם (יכולת שבאה לידי ביטוי בישראל דרך פיתוחים משלימים של השותפים) ואינטגרציה למוצרי צד ג' מובילים (Nuance, Nice ואחרים).
המוטו שלהם הוא: mobile, social, visual and virtual .

סוגי מערכות - מערכת ה Cisco Unified Contact Center Express היא מערכת קטנה יותר וקלה יותר עם פחות יכולות. לקוחות מתחילים הרבה פעמים עם ה express ועוברים למערכת גדולה יותר בהמשך לפי הצורך. תומכים בסטנדרטים כמו XMPP SIP ועוד. תומכים ומקדמים ארכיטקטורה פתוחה עם API לפיתוחים של צד ג. למערכת יש 9000 לקוחות. יכול לתת פיתרון לארגונים גדולים. פרוייקט ממוצע עם מערכת זו הוא 50 seats. בחלק מהמקרים הטמעה גדלה גם ל 100 מקומות. כיום בגרסת 8.5. ניתן להגדיל את המוצר עד 400 מוקדנים. גרסה 9 צפויה לצאת ביולי 2012. אפשר להריץ את המערכת על חומרות של יצרנים אחרים. בגרסה הבאה יהיה צ׳אט, שיפורי אבטחת מידע ועוד.
Cisco Unified Contact Center Enterprise - המערכת הגדולה והמובילה של סיסקו. יכולות חדשות הם התוספת של social miner ושל ה media sense כחלק מהרישוי.

במרכז המערכת עומד אפלייאנס אחיד המכיל בתוכו ACD+IVR עם יכולות פיתוח ותוספות לשותפים (UCS c 2000). ההתקנה פשוטה ומהירה יחסית. יכולות זיהוי קולי או דברים נוספים הם אופציה וניתן להתממשק למערכות צד ג בלי עיכובים וללא הגבלות. גרסת התוכנה של מוקדי שירות הלקוחות היא 8.5 ויצאה לאחרונה. הגרסה הבאה (9.0) תצא בשנת 2012.
Attributes based routing -אחד המאמצים העיקריים של סיסקו הוא מציאת יתרונות שיקדמו אותה על חשבון המתחרות העיקריות שלה בעולם הזה (Avaya ו Alcatel-Lucent). כחלק מניסיון זה החליטה סיסקו לשנות מעט את גישת הניתוב לפי כישורים (skill based routing) לגישה של attributes. לפי גישה זו, מציאת נציג במוקד נעשית לפי מספר תכונות שעולות במהלך השיחה או בנתונים הידועים של הלקוח (שפה, הסטוריה שלו מול המוקד, האם מדובר בלקוח שלא מרוצה בדר"כ ועוד) ובניתוח של נתונים על המוקדנים הזמינים באותה עת (ניסיון, תחומי ידע, שפות, תוצאות של מבחני הערכה תקופתיים, יכולות מכירתיות, יכולות לניהול מו"מ, יכולות להרגיע וכן הלאה). כך המערכת מזינה את הפרטים משני הכיוונים ומוצאת "שידוך" בין לקוח על הקו\בצ'אט לבין המוקדן המתאים לו ביותר. יש כרגע כ 10 פרמטרים שהמערכת יודעת למדוד. נניח שמוקדן עשה הערכה של מש״א -התוצאות יוזנו למערכת ויעזרו למערכת להעריך את התכונות של המוקדן ולשדך לו לקוחות בהתאם.
איך המוקדן עובד? סוכני המוקד עובדים עם שולחן ללא PC. למוקדן יש מסך ועמדת VXI עם תקשורת ל DC וכן עמדת טלפון IP, אוזניה ומיקרופון. המוקדן מסתכל על מערכת ה Finesse שלו (שולחן עבודה מאוחד למוקדי שירות) אשר מנהלת את משימות ושיחות המוקדן ומציגה צילומי מסך רלוונטים ממספר מערכות (CTI).

כלים -חלק מהפתרונות שהוזכרו למעלה משתלבים לתוך המערכת האקולוגית הטבעית של עבודת מוקד השירות וחלק מהכלים הם ייעודיים:
Social Miner –כלי למוקדי שירות לקוחות שמוצע גם כאפליקציית מובייל. הכלי מציע יכולות חיפוש ופידבקים ברשתות חברתיות. הוא רואה באפליקציה המון ציוצים, פוסטים וכניסות ברחבי הרשת ומציף אותם עבור מנהלי המערכת לפי מילות מפתח שהוגדרו מראש.
Finesse – מערכת שולחן עבודה משולב. תוכנה היושבת על הדסקטופ ומחברת מספר מערכות back-office לפאזל אחד.
Media Sense –מערכת להקלטת שיחות לצורכי תיעוד ואימון נציגים. קיימת יכולת לאינטגרציה עם מערכות צד שלישי.
עוד כלים ומערכות: דגש נוסף שהם שמים הוא על דוחות אמינים וטובים, פתרונות בהוסטינג ובענן. יש תוכנית לשותפים לקבל הסמכת שירותים מנוהלים. ב 2012 תהיה תוכנית לשירותים מנוהלים למרכזים של עד 1000.
יש להם פיתרון בשם cisco unified intelligence center לניהול דוחות ומידע ממרכז השירות.
הפיתרון מבוססים רכישה מלפני כמה שנים שידעה עליות ומורדות אבל הוא יציב וגדל. נוספו יכולות אבטחה ו API שונים למערכות אחרות. דומה ל CMS של אוייה.
כמו שהוזכר כבר למעלה, סיסקו מאפשרת לשותפים ובתי תוכנה לפתח יכולותת נוספות על בסיס מערכות מוקדי שירות הלקוחות שלה. בכנס הוצגה דוגמא מצויינת כחול-לבן ליכולת הפיתוח הזו, כשרונן רוזנשטיין, מנהל תחום CC בחברת NETCOM סיפר על "בית התוכנה" הקטן שהם פתחו בחברת האינטגרציה. רונן סיפר על הצרכים המיוחדים של הלקוחות הישראלים ועל כך שבמקרים רבים הם נאלצו לפתח יכולות ספציפיות על בסיס הפתרונות של סיסקו כדי להתאימם ל"חיך" המקומי. בסה"כ פיתחו יותר מ 10 מוצרים שונים סביב המערכות של סיסקו!!

לסיכום, סיסקו מסתערת כמו שרק היא יודעת על תחום הקולבורציה.
האתגרים שלה בתחום הם להשאר מעודכנים ולא להתפזר יותר מדי. לעניות דעתי יהיה להם קשה לדחוף את הטאבלטים שלהם ועליהם להשקיע את רוב מרצם בפיתוח פלטפורמות ופתרונות שיתממשקו עם הדיווייסים והסביבות שכבר קיימות ומובילות את השוק. בתחום הוידאו שסיסקו רואה ורוצה בצמיחתו אין ספק שיהיה לחברה זו הרבה מאוד מה "להגיד" בשנים הבאות.
בארץ נראה תחרות חריפה בעולם מוקדי השירות בין סיסקו לשחקנים המובילים כמו אווייה, ואלקטל-לוסנט כשברוב המקרים יוצעו פתרונות ה EXPRESS של סיסקו ולא פתרונות ה ENTERPRISE הגדולים יותר.
הכלים המשלימים ובמיוחד ה QUAD מעניינים מאוד ומאוד מסקרן יהיה לראות איך השוק המקומי מקבל אותם. אחת המגמות החדשות בתחום הרשתות החברתיות היא כניסה של רשתות ייעודיות לתוך הארגונים. במובן הזה QUAD מגיע בדיוק בזמן ובהחלט יש לראות בו פיתרון ראוי לבחינה מול פתרונות מקבילים אחרים שמתחילים להתהוות.

IT NEWBORNS -גיליון נובמבר 2011

2011-12-07T10:53:00.000-08:00

אנו שמחים להגיש לכם בפעם הראשונה שירות המרכז בצורה תמציתית מוצרים חדשים ומעניינים שהצטרפו לשוק ה IT המקומי בזמן האחרון.

בעמודים הבאים תמצאו מידע מרוכז וענייני על פתרונות שהוצגו לראשונה בצורתם הנוכחית ב 12 החודשים האחרונים. כל מוצר מתואר במספר שורות ולאחריהן -קישור להמשך קריאה וליצירת קשר עם ספק רלוונטי.

צוות האנליסטים של STKI ערך את המידע עבורכם והוסיף התייחסות משלו לכל מוצר ופיתרון, כך שתוכלו לקבל מושג מצויין לגבי החידוש בפיתרון וחשיבותו לשוק.

הסקירות חולקו על פי תחומים טכנולוגיים. כל איש IT ימצא בוודאי את תחומי העניין שלו ומוזמן להתעדכן על פי רצונו:

Vendor Discovery Newsletter 4Q 2011

ניהול ושליטה על מכשירים חכמים ניידים

2011-11-21T22:39:00.000-08:00

MDM הוא התחום הכי "חם" באבטחת מידע ב 2011. מצד אחד קיימים מספיק מכשירים חכמים בשוק, כדי שהIT יתעניין בנושא ומצד שני קיימים מספיק פתרונות ויצרנים. למרות זאת, אחוז הארגונים ש"יושבים על הגדר" וטרם קיבלו החלטה עומד לפי ההשערה שלנו על 73%. אז, איך אפשר לבחור את הפיתרון המתאים לארגון? על השאלה הזו קשה לענות במסמך כללי כמו זה. עם זאת, ננסה במסגרת המסמך לתת כלים שיסייעו לחלק מהארגונים לבחור את הכיוון הרצוי להם דרך שאלות מנחות. במסגרת מפגש לקוחות שהתקיים בתחילת נובמבר 2011, נשאלו אנשי IT מ 60 ארגונים גדולים ומוכרים מספר שאלות על תחום המדיניות הארגונית שלהם כלפי מכשירים חכמים. השאלות משקפות את הבעיות המרכזיות המעסיקות כיום את רוב רובם של מקבלי ההחלטות במשק ללא קשר למגזר ממנו הם מגיעים.

1. האם בארגונך מאפשרים סנכרון דוא"ל\יומן על מכשירים חכמים (סלולאריים ו TABLETS)?

87% מהארגונים מאפשרים סנכרון.

13% -לא מאפשרים.

מניתוח התוצאות עולה כי רוב הארגונים הגדולים בישראל מאפשרים סנכרון יומן ודוא"ל למכשירי המובייל של עובדיהם. בחלוקה מגזרית עולה כי באופן כללי אין הבדל מהותי בין המדיניות המקובלת במגזרים הרגישים יחסית (פיננסים) לבין מגזרים "פתוחים" יותר. במגזרים הבטחוניים או בארגונים שמרניים אחרים, כדוגמת חלק ממשרדי הממשלה, אפשר למצוא מספר מוסדות וארגונים אשר חוסמים את הגישה בפני מכשירים חכמים. בארגונים אלה ניתן עדיין "לעמוד בפרץ" ולא להכנע ללחצים של המשתמשים לקבל שירותים למכשירים שלהם. בשאר הארגונים, לרבות במגזר הפיננסי, קשה היום לטעון לאיום אבטחתי ולא לחבר מכשירים.

בכל הקשור לשאלה זו, חלק מהמשיבים ציינו במפורש כי קיימת אצלם אבחנה כפולה בנושא זה:

1. יש הבדל בין סנכרון מכשיר טלפון חכם לבין סנכרון טאבלט. אומנם, קיימים פחות טאבלטים בקרב עובדי הארגון ולכן התקנים אלה מהווים בעיה משנית. עם זאת, צפוי כי מהר מאוד יהיה יישור קו בכל הקשור למדיניות החיבור בין מכשירי סלולר לטאבלטים.

2. אבחנה נוספת מתייחסת להבדלי המדיניות בכל הקשור לסנכרון יומן לסנכרון דוא"ל. חלק מהארגונים ציינו כי אצלם "קל" יותר לאפשר סנכרון יומן, אשר לא מכיל מידע ארגוני רגיש, מאשר לאשר סנכרון דוא"ל.

בסקר זה לא שאלנו שאלות על גישה לאפליקציות ושירותים ארגוניים נוספים דרך המכשיר החכם מתוך הבנה כי השוק עדיין לא ממש הגיע לדון בנושא זה. כמו כן, אין הכוונה לאפליקציות מקצועיות ייעודיות (אפליקציה מקצועית לסוכני מכירות למשל). הכוונה כאן היא לאותם שירותים ומערכות ארגוניות ואפשור הגישה אליהם דרך הטאבלט או המכשיר החכם.

מה אפשר לעשות מול האיום? כיוון אחד לפיתרון בעיה זו הוא גישה וובית רגילה דרך המכשיר החכם. כאן באים לידי ביטוי מנגנוני הגנה שכבר קיימים. על אותו רעיון ניתן לממש גישה מאובטחת באמצעות מנגנון terminal-server עם קליינט על עמדת הקצה.

כיוון אחר הוא חשיפה מוגבלת של שירותים באמצעות פלטפורמת הניהול למובייל שבה הארגון עושה שימוש. בשיטה זו נוצרת הפרדה בין מערכות הייצור לנתונים שבאים למגע עם מכשיר הקצה.

2. האם בארגונכם מאפשרים סנכרון\חיבור מכשירים חכמים פרטיים?

33% -מאפשרים סנכרון למכשירים פרטיים, בכפוף למדיניות בנושא.

13% -מאפשרים סנכרון לכל המכשירים הפרטיים.

53% -בעיקרון אין חיבור של מכשירים פרטיים.

כמו שניתן להווכח, ברוב הארגונים עדיין לא מתירים חיבור של מכשירים פרטיים לשירותי יומן ודוא"ל. הסיבה פשוטה למדי: הסיכון בחיבור מכשירים ארגונים לרשת גבוה מספיק...במידה ואפשר להקטין את הסיכון ולמנוע גישה של כל מכשיר –ארגונים רבים יעדיפו לבצע זאת כך. בחלק מהארגונים המכשירים החכמים המסופקים לעובדים מגיעים לשכבת הבכירים בלבד ולכן זוכים לשירותים ותמיכה. מכשירים פרטיים חכמים נמצאים בדר"כ בידי דרגים נמוכים יותר (הם מקבלים מכשירים בסיסים מהעבודה) וניתן למנוע מהם חיבור בקלות רבה יותר.

ב 13% מהארגונים מתירים חיבור של כל מכשיר פרטי. בקבוצת ארגונים זו אפשר למצוא ארגונים גלובליים ו"פתוחים" יחסית, אך לא רק. מספר ארגונים פיננסים ציינו כי גם אצלם מאפשרים חיבור מכשירים פרטיים מתוך הנחה שהמידע הזמין למכשיר אינו מסווג והמערכות עצמן מנותקות מסביבת הייצור המסווגת והרגישה.

שליש מהארגונים מתירים חיבור של מכשירים פרטיים ובלבד ואלה מקבלים אישור של מנהלי המערכת ועומדים במדיניות ובסטנדרטים שנקבעו בנושא. ברוב המקרים המדיניות מכילה פרמטרים הקשורים למערכות ההפעלה על המכשיר.

בשנים האחרונות החלה מגמה בולטת בתחום המיחשוב הארגוני של Bring Your Own Device. מגמה זו מקבלת כבר היום תנופה ככל שנכנסים יותר ויותר טאבלטים ומכשירים חכמים ניידים לשימוש. ארגונים רבים צפויים לאשר שימוש במיכשור אישי מתוך הבנה שהעובדים מקדימים את סבבי הרכש הארגוני ומחזיקים בידיהם טכנולוגיה מתקדמת יותר מזו של הארגון. רוב המשתמשים מעדיפים להשתמש במערכות המתקדמות ביותר שיש גם לצרכי עבודה. פעם הטכנולוגיה הגיעה מהארגון ועברה לצרכנים הסופיים, כיום המגמה התהפכה. בקרב ארגונים רבים הגיעו למסקנה כי צריך ללכת לקראת העובדים ולתמוך בהם במידת האפשר. גישה זו מצביעה על הקשבה של אגף מערכות המידע לצרכי לקוחותיו ובהחלט תורמת לשביעות הרצון של הלקוחות.

במידה ופתרונות הניהול יצליחו למצוא מנגנון לתמוך בכל מערכת הפעלה, מגמת חיבור המכשירים הפרטיים צפויה להתרחב. עם זאת, קצב התפתחות הטכנולוגיות והקצב המהיר של הוצאת גרסאות חדשות של מכשירים חכמים מקשים מאוד על אישור גורף לחיבור מכשירים. כפי שהדברים נראים כיום, המגמה העתידית המובילה (בטווח של השנתיים הבאות) היא חיבור של מכשירים על פי מדיניות ארגונית לגבי מערכות ההפעלה המאושרות. בעוד כשנתיים, עם יציאה והתבססות של מערכת ההפעלה WIN8 צפויה לדעתנו קונסולידציה של מספר מערכות ההפעלה המובילות (IOS, ANDROID ו WIN8), כך שהמרדף המטורף אחרי שינויים במערכות ההפעלה צפוי להאט.

3. האם ארגונכם הטמיע\בתהליך הטמעת מוצר MDM או פיתרון דומה?

17% מהמשתתפים סיפרו כי אצלם כבר יש מוצר שנבחר[1]

33% מהמשתתפים ציינו כי הם במהלך בדיקה רצינית של מוצר\ים.

40% אחרים סיפרו כי הם "מתעניינים" בתחום, בודקים פתרונות, אך עדיין לא נבדקו חלופות רציניות.

10% מהארגונים בשוק, על פי הסקר, לא מציבים את התחום בדירוג גבוה בסדר העדיפויות שלהם. בארגונים אלה אין כלל פעילות בתחום כרגע.

מהתוצאות עולה כי מעט מאוד ארגונים (10%) מרשים לעצמם לא להסחף בטירוף השוק סביב נושא ה MDM. בדר"כ נראה בקבוצת ארגונים זו כאלה מהמגזרים השמרניים והבטחוניים. שאר השוק מקצה זמן ומשאבים לחקירה נמרצת של הנושא מתוך כוונה לקבל החלטה כלשהי.

המאסה העיקרית של השוק (73%) נמצאת במצב של בחינת חלופות והכרת השחקנים המרכזיים ואילו מספר קטן יחסית של ארגונים (17%) כבר החליט על כיוון לפיתרון ואף בחר מוצר מוביל לצורך כך[2]. בצד השני של הגבעה ניצבים לא פחות מ 20 פתרונות ומוצרים שונים ומשונים אשר נועדו לתת מענה חלקי או מלא לניהול, שליטה ואבטחת מכשירים חכמים. במהלך 2011 נפתחו נציגויות מקומיות למספר יצרנים בינלאומיים ולהן נוספו מספר לא מבוטל של יצרנים מקומיים. שוק הפתרונות בתחום ה MDM החל לצבור תאוצה בישראל בקיץ 2010, כך שאנחנו מדברים על טווח זמן של כשנה וחצי (נכון לנובמבר 2011). בהנחה שרוב הפעילות מצד הצרכנים החלה בתחילת 2011, הנחת העבודה היא שרוב הארגונים בשוק ערכו לפחות פגישת עבודה אחת עם נציג יצרן זה או אחר במהלך 11 החודשים האחרונים. אם כל זה נכון, בנושא הנתפס כאיום אבטחתי וקושי ניהולי ממדרגה ראשונה, איך יכול להיות שכל כך הרבה ארגונים "יושבים על הגדר" ולא מקבלים החלטה לגבי פיתרון? בדיון בין המשתתפים התגלעו חילוקי דיעות בנקודה זו. ברור לכולם בחדר כי ישנה בעיה קשה של בגרות בקרב מוצרים רבים. חלק מהמשתתפים אמרו כי הפתרונות המוצעים כיום נותנים מענה חלקי בלבד במקרה הטוב. השאלה שנשאלה הייתה: האם עדיף להטמיע פיתרון שנותן מענה ל 50% מבעיה כואבת או להמתין לבגרות של המוצרים ולהסתכן בחשיפה לאיום שגובר מיום ליום?

חלק לא קטן מהמשתתפים ציינו במפורש כי הטמעה של פתרונות כיום לא נותנת מענה מספק ולכן אין טעם להתחיל תהליך הטמעה עם מי מהמוצרים הקיימים. ממצאי הסקר למעלה תומכים בכך. חלק אחר מהמשתתפים טענו כי הסיכון הקיים מכתיב לארגון נקיטת עמדה כלשהי בטווח הזמן המיידי ולכן עדיף, לדעתם, להטמיע פיתרון חלקי ו"גרוע" על פני המתנה לגרסאות מתקדמות יותר של המוצרים. אחד המשתפים השווה את הנושא לשימוש בתוכנות antivirus. לדבריו, תוכנות אלה מספקות הגנה חלקית בלבד בפני וירוסים ועדיין אין ארגון שלא עושה בהן שימוש. כשמשתתפים אחרים טענו כי ההשוואה לא נכונה, ציין משתתף זה כי ההשוואה נכונה מאוד: "ההבדל בין הדברים הוא של antivirus כבר כולם התרגלו ותחום ה MDM עדיין חדש". לפי גישה זו המוצרים אומנם עדיין לא בשלים לגמרי, אולם ניתן למצוא פתרונות ביניים אשר יענו בצורה חלקית על הצרכים הארגוניים עד אשר ימצא בעתיד פיתרון "שלם ויציב" יותר.

משתתף אחר שמצדד בגישה הזו ציין כי החשיבות בהטמעת פיתרון, גם אם הוא לוקה בחסר, היא במישור החינוכי. כלי זה יוכל להרגיל את העובדים לכך שהמכשיר החכם שברשותם (גם אם הוא רכוש פרטי) חייב להיות מנוהל על ידי הארגון אם המשתמש רוצה לקבל שירותים ארגוניים.

חלק מהמשתתפים ציינו כי פיתרון אחד לא נותן מענה לכל אוכלוסיית העובדים בארגון[3]: "לא לכולם יש מכשירים שניתן לתמוך בהם", "לא כל העובדים צריכים מדיניות אבטחה כל כך קשוחה", "מחיר המוצר אינו מאפשר פריסה כלל ארגונית" ועוד. בעניין זה סיפרו משתתפים שכבר החלו בתהליכי הטמעה של פתרונות, כי אין הכוונה לפרוס פיתרון אחד עבור כל עובדי הארגון. את הפיתרון הכולל לארגון יש לבחון על פי צרכים שונים לכל אוכלוסיה. אוכלוסיות שאופיינו במפגש כאוכלוסיות הדורשות טיפול פרטני הן, בין השאר: מנהלים בכירים, עובדים אשר מחזיקים מכשירים פחות מתקדמים, סוכני מכירות ואנשי שטח או פונקציונרים שמריצים אפליקציות ארגוניות על מכשירים חכמים.

4. כיצד את\ה מתמודד עם בעיות זליגת מידע העלולות להיווצר כתוצאה משימוש במכשירים חכמים? (ניתן לבחור ביותר מתשובה אחת)

43% מהארגונים השיבו כי פיתרון הMDM שבחרו (או יבחרו) עונה על צרכי האבטחה שלהם.

40% סיפרו כי הם עושים שימוש בפתרונות טכנולוגיים משלימים לצורך מענה על זליגת מידע ממכשירים חכמים.

30% ציינו כי העלאת מודעות וחינוך העובדים והגדרת מדיניות לנושא הם הכלים המרכזיים שלהם להתמודדות עם הנושא.

37% מהעונים ציינו בכנות כי כרגע הם אינם מתמודדים עם הסוגיה.

בעיית זליגת מידע ממכשירים חכמים היא אחת הבעיות המטרידות ביותר אם תשלאו את מנהל אבטחת המידע בארגונכם. מכשיר חכם גניב יותר ממחשב נייד ומוגן הרבה פחות.

לכן היה לנו מאוד חשוב להכליל שאלה ספציפית על דרך ההתמודדות של הארגונים השונים עם נושא זליגת המידע דרך מכשירים חכמים. מהתוצאות עולות מספר תובנות עיקריות:

למרות ש 43% מהמשיבים ציינו כי פיתרון ה MDM עונה על צרכי אבטחת המידע הארגוניים, חשוב לזכור כי רק אחוז קטן מהארגונים במשק באמת יישמו פיתרון בפועל ולכן קשה להעריך במדוייק שאכן פיתרון ה MDM העתידי באמת יענה על צרכי האבטחה. את התשובות לשאלה זו יש לנתח בראיה עתידית ולא על פי המצב בשטח. רוב המשיבים לשאלה זו נמנים על אותם ארגונים שבוחנים כיום חלופות לפיתרון MDM (ראו שאלה 3 לעיל).

חלק מהמשיבים ציינו כי הפיתרון לדלף מידע נמצא בעיקר בפתרונות משלימים ולא ב MDM. את האחרון מייעדים בארגון לניהול ושליטה במכשירים ופחות לאבטחת המידע. בפגישות אישיות עם מנהלי אבטחת מידע מצויינים פתרונות GW כאמצעי העדיף כיום למניעת הגעת מידע מסווג למכשיר הנייד. אמצעי בולט נוסף הוא חסימת גישה של התקנים חיצוניים לעמדות הקצה כדי למנוע סנכרון של מכשירים פרטיים. חשוב להגיד כי בכוונת חלק מיצרני הפתרונות בתחום להוסיף יכולות DLP גם למכשירים חכמים, אולם כיום תחום זה לא מקבל מענה מספק.

למרות שפחות משליש מהמשיבים ציינו בתשובות את נושא המודעות וחינוך העובדים כמכשיר לטיפול בנושא דליפת מידע ממכשירים סלולריים, חייבים להגיד כי ברוב הארגונים בארץ מדובר באמצעי הזמין, הזול והיעיל ביותר להתמודדות עם דלף מידע. במפגש ייעודי על DLP שקיימנו בעבר, ציינו חלק מהמשתתפים את הכלים הללו לפני כל פיתרון טכנולוגי.

מכיוון שבשאלה זו אפשרנו למשיבים לבחור יותר מתשובה אחת, בחרו רבים בשילוב של מספר תשובות. ברוב המקרים דובר על שילוב של פיתרון משלים+מודעות וחינוך בארגונים בהם טרם הוטמע פיתרון MDM . למרות זאת, כ 37% מהמשיבים על הסקר ציינו כי הם לא מתמודדים כיום בשום אופן עם דליפת מידע אפשרית דרך מכשירים חכמים. בין אם זה מחוסר ידיעה ובין אם מדובר במדיניות יזומה, מצב זה אינו בריא לחלוטין במציאות שבה אנו חיים.

5. דרג את התכונות החשובות בפיתרון לניהול\אבטחת מובייל (לפי סדר חשיבות יורד)[4]:

1. אכיפת מדיניות ארגונית על המכשיר

2. אבטחת מידע על המכשיר (ססמאות, FW, AV)

3. תמיכה במגוון מערכות הפעלה

4. הפרדת המידע הארגוני מהמידע הפרטי על המכשיר

5. ניהול מרכזי ואינטגרציה למערכות ארגוניות

6. ניהול מצאי, קונפיגורציה ו Image של המכשיר

7. יכולות תמיכה ותפעול מרחוק של המכשיר (למשל לצרכי HelpDesk)[5]

8. יכולות הפצת תוכנה ואפליקציות למכשיר

9. ארכיטקטורת הפיתרון (SAAS, שרת באתר, מודל התימחור וכו')

10. יכולות דיווח וניהול הוצאות כספיות הקשורות למכשיר (למשל: התראות על נדידת רשתות בחו"ל)

בשאלה זו ניסינו לבדוק מהם הקרטריונים החשובים ביותר לבחירה בפיתרון MDM. השאלה אומנם הוגדרה כך שהמשיבים התבקשו לדרג את התכונות לפי סדר החשיבות בראיה של כלל ה IT, אולם ברור כי קשה לנתק את התשובות והתפקיד אותו ממלא המשיב. כמו כן, התוצאות מוצגות ללא תלות בסקטור וגם בכך יש קושי שיטופל בהמשך.

שתי התכונות הראשונות מייצגות נאמנה את צרכי רוב המשתתפים בסקר: יכולת אפיכת מדיניות ארגונית, כמו למשל מידע על אפליקציות מותקנות וחסימה של חלקן וכן אבטחת המידע על המכשיר, שהיא "נגזרת ישירה", כפי שהעיר אחד המשתתפים במפגש, לתכונה הראשונה. כאן נוכל למצוא יכולות הקשורות לססמא והגדרתה על המכשיר וכן לתכונות אבטחתיות נחוצות כמו יכולת הצפנה, firewall ואף antivirus.

תכונה מספר 3 היא הכרח שאי אפשר להמלט ממנו ולכן היא צויינה כתכונה כל כך חשובה. בתחילת הדרך, אחת החולשות העיקריות של רבים מהפתרונות היתה חוסר היכולת "לרדוף" אחרי מערכות הפעלה ולתמוך בכל מגוון המכשירים הקיים. כיום, היצרנים מקדישים לכך תשומת לב רבה ורוב הפתרונות המובילים הצליחו להגיע למגוון רחב יחסית של תמיכה במערכות הפעלה וגרסאות.

תכונה מספר 4 שוב מאפיינת צורך אבטחתי בולט להפריד עד כמה שניתן את המידע הארגוני מהמידע הפרטי כדי לגדר את הסיכון ולשפר את יכולת ההגנה. הגנת ההיקף עדיין פשוטה יותר ליישום מהגנת המידע עצמו.

תכונות 5-8 הן תכונות סיסטמיות מובהקות, כך אם אנשי סיסטם היו מהווים רוב בקרב המשיבים על הסקר, הן היו מקבלות דירוגים גבוהים אף יותר.

תכונה 9 התייחסה לארכיטקטורה של המוצר ולאפשרות לצרוך את השירות גם כמוצר בענן. מכיוון שתמיד קיימת האופציה להתקין שרת בארגון, תכונה זו לא עניינה במיוחד את אנשי אבטחת המידע. האפשרות לצרוך את המוצר בענן עשוייה להוות יתרון בחלק מהמקרים, אך היא לא פרמטר קריטי.

תכונה 10 היא התכונה החשובה ביותר עבור הגורם בארגון הממונה על הוצאות הסלולר של המשתמשים, אולם היא לא עומדת בפני עצמה ותוכל להוות יתרון, לכל היותר, בבחירת פיתרון MDM כלשהו.

משאלה זו ניתן להסיק שתי מסקנות ברורות:

קיים הבדל מהותי בצרכים מפיתרון MDM בין ארגון לארגון (גם באותו מגזר). למרות שתכונות שדורגו ראשונות חזרו על עצמן ברוב הסקרים, ניתן לראות גיוון גדול מאוד כבר מהתכונה השניה בחשיבותה. העדר אחידות בדרישות מצביע על מגוון גדול בדיעות בין אנשי המקצוע ואופיינית לטכנולוגיה חדשה. המגוון אף עולה עוד יותר כאשר עוברים מסקטור אחד למשנהו. העדר אחידות מצדיק בינתיים המצאות של מגוון פתרונות בשוק. כשיצבר ניסיון בקרב חלק מהארגונים שמקדימים ליישם פתרונות, נוכל לגבש יותר את הקרטריונים החשובים בפיתרון MDM.

המסקנה השניה המתבקשת היא שדירוג התכונות החשובות בפיתרון MDM הוא פונקציה ישירה של העמדה הארגונית. מכשיר חכם הוא יחידת קצה לכל דבר ולכן מעניין מספר בעלי תפקידים באגף מערכות המידע: מנהל יחידת התמיכה בארגון יחפש פיתרון השונה במהותו ויכולותיו ממנהל אבטחת המידע. איש הרכש ישמח לקבל תכונות שכנראה לא נמצאות בראש מעייניו של מנהל הסיסטם. ממסקנה זו נובע כי בחלק מהארגונים יחפשו כלי נפרד לצרכי תמיכה\סיסטם במידה ולא יצליחו למצוא פיתרון שיהיה מקובל על כל הגורמים הנוגעים לדבר בארגון.

למסמך המלא, הכנסו לקישור הזה.

[1] לא כולל ארגונים שבחרו ב BlackBerry כפלטפורמת MDM . "נבחר" מתייחס לכך שהתקבלה החלטה, לאו דווקא לפרוייקט שממש החל

[2] מספר ההטמעות "בייצור" קטן בהרבה מנתון זה.

[3] נושא שלא ניתנה לו התייחסות במפגש הוא מתן פתרונות ניהול ואבטחה מטעם ספק שירות הסלולר. עניין זה נמצא בבחינה בקרב חברות הסלולר וספקי השירות והוא יוכל להוזיל את עלויות הניהול עבור חלק מהארגונים בשוק.

[4] רשימת התכונות הורכבה בהשראת המסמך Critical Capabilities for Mobile Device Management (גרטנר, יולי 2011): http://www.gartner.com/technology/reprints.do?id=1-16U0UOL&ct=110801&st=sg

[5] תכונה זו קיבלה ציון זהה לתכונה מעליה: "ניהול מצאי, קונפיגורציה ו Image של המכשיר"

אומנות המלחמה הקיברנטית

2011-11-06T05:01:00.000-08:00

הקדמה

"תחום הסייבר מאוד חם –תכתוב עליו". ככה, במילים האלה, אמר לי ג'ימי הבוס שלי באחת מישיבות הצוות בזמן האחרון. זה נכון, בשנה האחרונה יש המון חומרים שמסתובבים ברשת, אבל יש תחושה של יותר מדי "רעש" שיווקי סביב הבאז הזה שנקרא cyber. ראשית כל, משום מה נוהגים להשאיר את המילה cyber בפני עצמה, צעד שכבר עשוי לעצבן את רוב אנשי המקצוע. שנית, ברוב המקרים ורוב הדוגמאות מתייחסות לאותם איומים מוכרים שמלווים את התעשייה כבר שנים רבות.

הרבה פעמים עושים שימוש במונחים חדשים כמו APT [1] כדי לתאר פריצה של האקרים למערכות מיחשוב (כדוגמת סוני או קרן המטבע העולמית). בפועל אין הבדל מהותי בין התקפות אלה להתקפות שאנו עדים להם בשנים האחרונות. עם זאת, משהו בכל זאת השתנה בשוק: אותם גורמים שמנסים לבצע את ההתקפות. כאן קיימת החמרה ברמת האיום שכן מדובר במקרים רבים בארגוני פשע\פוליטיים ואף מדינות. לכן, אני מקבל את הטענה שהשוק והאיומים בו השתנו באינטנסיביות שלהם בשנתיים האחרונות.

מה זה "סייבר"?

עולם הסייבר מתחלק בגסות (רבה) בצורה הבאה:

Cyber Security –אותו ענף באבטחת המידע שמטפל או מתייחס למימד הקיברנטי של האבטחה.

כחלק מהמרחב הזה אנו מחלקים את האיומים החמורים יותר לשתי רמות:

Cyber Crime –התקפות\איומים שהמוטיבציה העיקרית מאחוריהן היא כלכלית. חלק זה מהווה עדיין את החלק הארי מבחינת היקפים וכסף שמעורב בו.

Cyber Warfare –לוחמה קיברנטית (רמת המדינה או הארגון). המוטיבציה כאן היא מדינית\פוליטית. ניתן למצוא התקפות על מערכות\מוסדות או ארגונים מסחריים שהגורמים מאחוריהן הם מדיניים.[2]

התקפות APT אמיתיות (Aurora או Stuxnet) הן בליגה משל עצמן והצעדים שארגון כלשהו יכול לנקוט כנגדן מעטים מאוד. בישראל הוחלט על הקמת מטה סייבר מקומי בתקציב של 100 מיליון שקלים. מטה זה נועד להסדיר את האסטרטגיה של ישראל בכל הקשור לתחום הלחימה וההגנה. אני מניח שהרגולציות יגיעו בשנים הבאות. כרגע אין כלום.

איך להתמודד עם האיומים החדשים?

ארגונים בארץ ובעולם מתמודדים כבר שנים עם איומים קיברנטיים. עולם התוכן הזה לא הומצא אתמול. מה שכן השתנה ומצויין גם בספר להלן הוא המהירות, העוצמה וההיקפים של חלק מההתקפות שהארגונים נחשפים אליהן. התמודדות עם מתקפות קיברנטיות בתקופת הזמן שלנו היא תהליך מתמשך ודינמי מאוד. על הארגונים להפנים את הדינמיות בצד האיומים ולהתאים את רמת ההגנה של מערכותיהם למול איומים אלה (בכפוף לניהול סיכונים מסודר בארגון).

לפני הכל, אסטרטגיית ההגנה של כל ארגון חייבת לכלול הסדרת סטנדרטים מעודכנים בכל הקשור לפיתוח, לתפעול ולרכישת מערכות הארגוניות. אסור להגיע למצב שבו עושים שימוש בגרסאות ישנות מדי של תוכנות או מערכות הפעלה. מערכות ארגוניות חייבות לעבור תהליך שגרתי ותקין של הקשחה מתאימה מול מידת החשיפה של המידע והשירותים עליהן. דוגמא רעה לכך ניתן היה לראות בפריצה למחשבי גוגל במתקפת Aurora. במקרה ההוא נפרצה עמדת עבודה שהותקן בהInternet Explorer 6!!! רמת אבטחת המידע של IE6 כבר אינה מתאימה למציאות של ימינו ואי אפשר לבוא בטענות ליצרן התוכנה אם לא טורחים לעדכן את הגרסאות הקיימות בארגון לרמה סבירה.

אלמנט ראשון במעלה הוא נושא העלאת המודעות וחינוך העובדים. במקרים רבים עושים התוקפים שימוש בתכונות אנושיות בסיסיות כמו סקרנות ותמימות שימוש לרעה. על העובדים להכיר בצורה טובה (תוך רענון תקופתי. לא מספיק פעם בשלוש שנים...) את האיומים הקיימים ודרך ההתמודדות איתם. עליהם להכיר את שיטות ההונאה המוכרות עם דגש רב על רשתות חברתיות, התקנים ניידים ומיילים.

אלמנט נוסף המאפשר הגנה טובה על מערכות הארגון הוא שמירה על מדיניות הפצת טלאים מתאימה. הרבה מההתקפות מבוססות על איתור חולשות מוכרות, שכבר הוטלאו ותוקנו על ידי היצרן. במקרים רבים לא מגיעים טלאים אלה לכל תחנות הקצה בארגון ויוצרים עקב כך חשיפה מיותרת ומזיקה של המערכות להתקפות. צעד מניעתי זה הוא הבסיס להתמודדות עם רוב איומי אבטחת המידע המוכרים כיום. אחת הטענות נגד הפצה מהירה של טלאים היא הנזק שלעתים נגרם למערכות הייצור בארגון ששונות מטבען ממערכות הבדיקה. בארגונים בסיכון גבוה, כמו למשל בחיל האויר האמריקאי, המדיניות היא קיצונית במיוחד: טלאים קריטיים מופצים למערכות השונות במהירות האפשרית ומקבלים עדיפות גבוהה על נושא הבדיקות. טלאי קריטי מופץ לכל מערכות ורשתות חיל האויר תוך יומיים בלבד!

האלמנט השלישי הוא מימוש טכנולוגיות להזדהות חזקה. ככל שיתקדמו ההתקפות הקיברנטיות ויהפכו למתוחכמות יותר, יהיה למרכיב ההזדהות תפקיד משמעותי יותר בהגנה על רשת הארגון. ההתקפה על מערכות RSA היא ניסיון ראשון אמיתי לתקוף מערכות מיחשוב בצורה עקיפה: תקיפת יצרן פתרונות אבטחת מידע ודרכן את מערכות הארגון. דוקא דוגמא זו ממחישה את הצורך במימוש יכולות הזדהות חזקה. חלק מהמומחים ממליצים לעשות שימוש בכרטיסים חכמים ולא בטוקנים בגלל השוני בשיטת ההצפנה (א-סימטרית מול הצפנה סימטרית בטוקנים). שיטת ההצפנה בתצורה זו מקשה על תוקף לחשוף את פרטי ההזדהות של המשתמש בקצה ומורידה את המוטיבציה שלו לעשות כן. מצד שני, הטכנולוגיה הולכת לכיוונים אחרים והתקנת כרטיס חכם נחשבת לפיתרון יקר ומסורבל מדי בהרבה מקומות.

אלמנט מסוג אחר שדרוש כדי להיטיב את ההתמודדות עם התקפות קיברנטיות הוא ההכרח בשיתוף ידע. ידוע שאחת הבעיות בעבודה משותפת בין גופי מודיעין היא החשש מחשיפת מקורות. לכך נוספת בעיה קשה במוטיביציה של ארגון או מוסד מסויים לחשוף ידע הקשור לחולשה במערכות שלו בפני עמיתים אחרים. עם זאת, ברגע שמידע קונקרטי על התקפה יועבר בזמן אמת בין ארגון א' לארגון ב', מידת הסיכון עבור ארגון ב' תרד בצורה משמעותית. כבר כיום מוקמים פורומים בין-ארגוניים שנועדו לעדכן ולהתעדכן בתחום ההגנה הקיברנטית. יש לשאוף ששיתוף הידע יתרחב עד כמה שניתן כדי להגדיל את רשת ההתראה ולקדם טיפול בסיכונים מתהווים.

לסיכום: הדרך להתמודד עם המציאות הקיברנטית החדשה היא קודם כל להפיק את המיטב מהמערכות הקיימות בארגון, לבצע הקשחה כנדרש ולדאוג לעדכן אותן בעדכוני תוכנה מתאימים. הצעד המשמעותי השני הוא העלאת המודעות ורתימת העובדים עצמם למאבק. הארגון ימדד, כמו תמיד, בחוליה החלשה שלו. צעדים בסיסים אלה יורידו מאוד את רמת החשיפה של הארגון לאיומים חדשים ויאפשרו לו לחשוב קדימה על האתגרים הבאים. מימוש טכנולוגיות ומתודולוגיות חדשות הוא השלב הבא. ברמת ארגוני התשתית והמוסדות חשוב לשפר את נושא שיתוף הידע כדי לנסות וללמוד ממקרים וארועים אחד של השני.

סיכום הספר Strategic Cyber Security מאת K. Geers

הספר טוען שאבטחת מידע באינטרנט הפכה בשנים האחרונות מכלי טקטי יומיומי לקונספט אסטרטגי. השילוב של התלות ההולכת וגדלה של העולם במחשבים ובתקשורת אינטרנט ביחד עם היכולות המתפתחות של התוקפים וכניסה של גורמים מוסדיים לתחום, הם שמאיימים כיום על מדינות וארגונים בינלאומיים.

הסופר מתאר את ההסטוריה של הפשיעה והלוחמה הקיברנטית ובוחן ארבע אסטרטגיות אופציונאליות להתמודדות עם האיומים החדשים. אחד מהם, IPv6, הוא טכנולוגי. השני, אסטרטגיית המלחמה המוצגת בדוקטרינה של Sun Tzu "Art of War" היא מנגנון מלחמתי. השלישי, מנגנון הרתעה בעולם הסייבר, הוא שילוב של אמצעים פוליטיים צבאיים וכמוהו האופציה האחרונה: מנגנוני פיקוח על נשק.

IPv6– פרוטוקול האינטרנט החדש ככלי להתמודדות טכנולוגית עם התקפות קיברנטיות

מאז הקמת רשת האינטרנט העולמית מלווה אותנו הפרוטוקול המוכר והיציב שנקרא IPv4. פרוטוקול זה הסדיר למעשה את כל הקישוריות וההזדהות באינטרנט. הפרוטוקול קבע את טווחי כתובות האינטרנט, את המבנה שלהן ואת הקצאתן (באמצעות גופים שונים) בין הצרכנים בעולם. בשנת 2011 הגענו לסוף דרכו של פרוטוקול זה, כששמונה מאגרי הכתובות האחרונים הוקצו באופן אוטומטי בין מספר גופים אזוריים ברחבי העולם. לפני מספר שנים הוחל בעבודה לפיתוח דור המשך לפרוטוקול הקיים. הפרוטוקול החדש (IPv6) יתמוך בטווחי כתובות רבים עשרות מונים מהפרוטוקול הקיים (2¹²⁸ במקום 2³²כתובות) וימלא את צרכי השוק ההולכים וגדלים במהירות בשנים הבאות.

התכונות הכי חשובות לענייננו הן יכולות האבטחה המשופרות בפרוטוקול. ראשית כל מוטמעות בו ברמת הקוד יכולות הצפנתIPSec אשר מעלות מאוד את ההגנה על התקשורת בין נקודות הקצה. יכולת נוספת היא טווח הכתובות העצום של הפרוטוקול, אשר מאפשר באופן תיאורטי להקצות "לכל דבר" כתובת IP קבועה ולהקשות מאוד על התוקפים לסרוק את הרשת מכתובות IP מזדמנות ללא אימות שלהן.

תכונה נוספת אשר מחזקת את יכולות אבטחת המידע בפרוטוקול נגזרת מפיתוחו הבלתי פוסק על ידי צוותי העבודה ייעודיים של הגוף שהמציא אותו (ה IETF). צוותים אלה מודעים לאתגרים שקיימים סביב הפרוטוקול, במיוחד בנושאי אבטחת מידע ופועלים לשפר אותו כל הזמן.

עדיין, גם IPv6 אינו מושלם כאמצעי להתמודדות עם התקפות מורכבות באינטרנט: קודם כל מדובר על פרוטוקול חדש שכנראה יביא להתקפות חדשות ולא מוכרות. מה גם שכבר היום ידועות התקפות DOS שעובדות בפרוטוקול הזה. עניין נוסף הוא העובדה שהתקפות המבוססות על חולשות במערכת ההפעלה או בתוכנות כלשהן לא ממש יושפעו מהפרוטוקול החדש.

השענות על פרוטוקול זה דורשת הבהרות ומיצוי של נושאים כמו פרטיות, סוגיות חוקיות בין מדינות והתקדמות בפריסת ויישום הפרוטוקול ברחבי העולם.

Art of WAR –רתימת דוקטרינת המלחמה המפורסמת להתמודדות עם cyber warfare.

הנחת העבודה המרכזית כאן היא ש cyber warfare, כשמה כן היא: זירת לחימה לכל דבר במימד האלקטרוני. "אמנות המלחמה" היא קלאסיקה סינית בת 2,500 שנה אשר נכתבה על ידי סון דזה (Sun Tzu) כדי לתאר את היסודות המרכזיים, את אסטרטגיה והטקטיקה בכל עימות צבאי. התורה מחולקת ל 13 פרקים מרכזיים ומתייחסת לכל האספקטים הקשורים לניהול וביצוע מלחמה: הכנות לוגיסטיות, בחירת נתיב התקדמות, מיקום המפקד בקרב, טיפול במרגלים במלחמה ועוד. ספר זה מנסה להראות כי בכל פרק מ 13 הפרקים של אמנות המלחמה ניתן למצוא כלים (לא תמיד מושלמים) ללחימה קיברנטית.

אומנות המלחמה במבחן הקיברנטי

דוקטרינה זו אומנם שרדה ונשארה רלוונטית יותר מ 2500 שנים, אולם קיימים מספר הבדלים מהותיים שמקשים ברתימתה לעידן הלחימה הקיברנטית:

1. האינטרנט הוא שדה מערכה מלאכותי הניתן לעיצוב ושינוי בחלקו לפי צרכי אבטחה.

2. הקלות בהפצת והשגת טכנולוגיות לביצוע התקפות הופכים את הניסיון להכיר את כולן לבלתי אפשרי.

3. המרחב הקיברנטי מבטל שיקולים גאוגרפיים. קרבה או ריחוק פיסי בין המגן לתוקף אינם רלוונטיים.

4. עדכוני תוכנה ומערכות הפעלה משנים את שדה הפעולה האינטרנטי כל הזמן וללא התראה מוקדמת.

5. בניגוד להבנה ההסטורית שלנו לגבי קרבות פיסיים, במרחב הקיברנטי היתרון תמיד עומד לצד הצד התוקף בשל האופי הא-סימטרי של ההתקפה.

6. השימוש בכלי נשק קיברנטיים גמיש בצורה שלא הכרנו. אותם כלים יכולים לשמש לתעמולה, השחטה, ריגול ואפילו השמדה של תשתית.

7. מתקיפים במרחב הקיברנטי נהנים מרמת אנונימיות אופטימאלית, שמנטרלת אמצעי נגד כמו הרתעה או איומים בענישה (ראו הרחבה בסעיף הבא).

8. בהחלט יתכן מצב שמלחמה כוללת תתרחש ללא ידיעת גורמים שלא מעורבים ישירות.

9. האופי הלא מוחשי של האינטרנט עשוי להקשות מאוד על זיהוי ניצחון, תבוסה והערכת נזק לאחר התקפה שבוצעה.

10. יש לא מעט עכבות בהתייחסות ללוחמה קיברנטית בגלל שהתחום נתפס כ"משהו שקשור למחשבים" ולא ממש גרם לנזק מוחשי עד היום.

הבדלים אלה חייבים לבוא לידי ביטוי בתוכניות אסטרטגיות שאולי ייבנו על בסיס דוקטרינה זו.

הרתעה –האם אפשר למנוע התקפות קיברנטיות?

המצאת כלי נשק להשמדה המונית הביאו לעולם המודרני אסטרטגיית מלחמה חדשה: הרתעה. במקום לנצח מלחמות, למנוע אותן מראש. הפרק הזה בוחן שתי אסטרטגיות הרתעה זמינות לרמת המדינה: מניעה והענשה [3] והדרישות הבסיסיות להשגתן (יכולת, תקשורת ואמינות) ובוחן אותן בראי הקיברנטי. עם זאת קיימים קשיים לא מעטים ביישום אסטרטגיות אלה במרחב הקיברנטי, בין השאר בשל העקרונות של חוסר סימטריות בהתקפה וייחוס התקפה לגורם ספציפי שמקשים מאוד בפיתוח מתודולוגיות הרתעה מדינתיות.

הרתעת התקפות קיברנטיות על ידי מנגנון מניעה

בעולם הפיזי מקובל לנקוט בגישה זו במירוצי חימוש גרעיניים. דוגמא לכך ניתן לראות במאמץ ישראל וארה"ב למנוע מאירן נשק גרעיני. במרחב הקיברנטי היכולת למנוע מהצד השני להשיג אמצעים לביצוע התקפה נמוכה ביותר: קל מאוד בעידן האינטרנט להשיג ידע ואנשי מקצוע שיוכלו לגרום נזק. החומרים אינם ייחודיים ונדירים (כמו, למשל, השגת אורניום מועשר).

היבט התקשורת מתייחס בעיקר למנגנוני חקיקה ותקינה בעולם אשר ימנעו הפצה של כלי פריצה לגורמים עויינים. גם כאן מדובר על קושי גדול מאוד מכיוון שקיימים פערים גדולים מאוד בין מדינות באשר לסוגיות פרטיות וגישות בכל הקשור לאינטרנט. קשה להניח כי ניתן כיום להגיע למנגנון כלל עולמי אשר ימנע מכלי תוכנה מסויימים להיות מופצים בשל שימוש לא ראוי בהם.

אמינות האיום עדיין מוטלת בספק ברוב המדינות בעולם. אין, למעשה, אף מדינה שמוכנה להתייחס ולהשקיע בהתקפות קיברנטיות סכומים דומים להשקעה במניעת הפצת נשק אטומי. הסיבה היא שהנזק המוחשי מהאחרון גדול ומאיים בהרבה. לכן מנגנון המניעה לא "תופס" כאן.

הרתעת התקפות קיברנטיות על ידי מנגנון ענישה

בעולם האמיתי, אם מגיעים לשלב האיומים בעונש, כנראה שהמניעה לא עבדה כמו שצריך.

במרחב הקיברנטי לתוקף יש יתרון עצום –אנונימיות. התקפה קשה שבוצעה על רשת של מוסד במדינה מסויימת יכולה להיוותר ללא אשמים או עקבות כלשהן. האנונימיות הזו פוגעת מאוד ביכולת של הצד המגן לנקוט באמצעי ענישה אפקטיבים ולהרתיע את התוקפים הפוטנציאליים. גם אם כן מזוהה הגורם המתקיף, ההיגיון אומר שהתגובה צריכה להיות באותה מטבע, כלומר קיברנטית. גם כאן יתכן שלגורם המגן אין את הכלים המיידים לביצוע התקפת נגד או יישום של מנגנון ענישה זמין מול התוקף.

כשמבוצעות התקפות קיברנטיות על יעדים אסטרטגיים, חלק מההתפקה עובר לא פעם דרך תשתית אזרחית ודרך מספר גופים. מדינה שמגנה על עצמה חייבת לפתח כלים לשיתוף הידע ויצירת מנגנוני תגובה ותקשורת אשר ישרתו את הזרועות המבצעיים וההגנתיים מצד אחד ויהוו מנגנון הרתעה בצד השני. על המדינה לממש בדוקטרינת ההגנה הקיברנטית שלה "קוים אדומים" לסוגי התקפות שונות בחומרתן, כשכל סוג התקפה גורר צעד ענישתי מוגדר מול הצד השני.

כדי לממש מנגנון אפקטיבי של הרתעה על ידי ענישה, על המדינה המגנה לזהות במדוייק את ההתקפה, את הגורמים שביצעו אותה, לדעת בזמן מהיר מאוד את היקף הנזק שנגרם והאם יש הצדקה לתגובה ולבסוף –להוציא התקפת נגד באמצעים טכנולוגיים שקולים או חריפים יותר מההתקפה הראשונה. הסבירות למימוש מוצלח של כל הפרמטרים הללו מקשה מאוד על הוצאה לפועל של פעולה מהסוג הזה ומוריד את אמינותה. נקודה נוספת המקשה מאוד על קיום מנגנון זה היא חוסר הסימטריות בין המתקיף למותקף. כמו בטרור, התקפות רבות יכולות להיות מבוצעות על ידי מתקיף זעיר וחמקן שיקשה מאוד לאתר אותו בזמן אמת ולהגיב בצורה נאותה על התקפה מצידו. "ההתחשבנות" איתו, אם בכלל תהיה בטווח ארוך יחסית ותוריד את אמינות מנגנון ההרתעה.

בקרת נשק –האם ניתן להגביל כלי נשק קיברנטיים?

כדי לאבטח טוב יותר את האינטרנט והמרחב הקיברנטי, ניתן לנסות לאמץ מודל שנוסה בהצלחה בקרב למיגור השימוש בנשק כימי. בשנת 1997 נחתמה האמנה הבינלאומית למניעת הפצת נשק כימי (CWC). אמנה זו נחתמה על ידי 98% מהממשלות בעולם לאורך השנים. כיום נחשב העיסוק בנשק כימי למוקצה ביותר ובכך הושג היעד העיקרי של האמנה. האם ניתן לשחזר מודל זה גם לסביבת הסייבר?

הגבלת השימוש בנשק קיברנטי באמצעים מדיניים

במידה ותהיה בעתיד מלחמה בין מעצמות, אין ספק שאחת התשתיות הראשונות שתפגע תהיה רשת האינטרנט. הכוח שיש בידי המעצמות ומדינות גדולות הוא כוח עצום גם בכל הקשור ליכולות קיברנטיות. מטרתה של אמנה או הסכם למניעת הפצה של כלי נשק קיברנטיים היא למנוע מהגעת אמצעים טכנולוגים לרשותם של גורמים עויינים ועברייניים. בספר מתוארות מספר נקודות באמנה למניעת הפצת נשק כימי שיוכלו להנחות, בבוא העת, התמודדות דומה אפשרית במרחב הקיברנטי:

רצון פוליטי –בשעת החתימה על ה CWC לקחו חלק נשיאי ארה"ב ורוסיה אשר הטילו את כובד משקלם בעד האמנה. החתימות שלהם יצרו מומנטום חיובי עבור מדינות רבות נוספות וכך התבסס מעמדה של האמנה.

גלובליות –האמנה הועברה ואומצה ברמה גלובלית. ההגדרות והיעדים שלה היו גלובליים מה שתרם להגעה מהירה למאסה קריטית של מדינות נחשבות שאימצו אותה.

עזרה וסיוע –הגוף שמוביל את אמנת ה CWC (גוף בשם OPCW) מציע עזרה פרקטית לכל מי שחותם על ה CWC. בין השאר הוא מסייע במאמצים להשמיד מתקנים לייצור נשק ומציע המרה של טכנולוגיות וידע ממטרות הרס למטרות שלום ומחקר.

איסור –מאז כינון האמנה ב 1997 אף מדינה חדשה לא נכנסה למעגל ייצור נשק כימי. עד 2012 90% מכל הנשק הכימי המוכר בעולם יושמד.

פיקוח –מאז כינון האמנה בוצעו למעלה מ 4000 ביקורות שונות ברחבי העולם. אחת מנקודות החוזקה בפיקוח היאהזכות של כל חברה באמנה לבקש מגוף הפיקוח לבצע פיקוח על חברה אחרת באמנה (ללא זכות סירוב מצד האחרונה!).

הדימיון בין נשק כימי לנשק קיברנטי לא קטן כלל: שניהם א-סימטריים בהיקפי הנזק מול מחיר ההפעלה, קלים יחסית להשגה ומגיעים בצורות רבות ומגוונות. עם זאת, "נשק כימי הורג אנשים בעוד שנשק קיברנטי הורג מכונות".

המחבר בודק את חמש הנקודות שהוזכרו לעיל ומוצא כי שלוש הראשונות בהחלט ניתנות להעתקה באמנה עתידית למניעת הפצת נשק קיברנטי, בעוד שהשתיים האחרונות –פחות.

סיכום ומסקנות

המחבר ביצע ניתוח של החלופות בשימוש במתודולוגיית DEMATEL. בגדול, מדובר במתודולוגיה שפותחה בשנות ה 70 של המאה העשרים ונועדה לסייע בתיאור בעיות מתחומי המדעים, הפוליטיקה והכלכלה. לפי מודל זה בוחרים "גורמים משפיעים" מתוך מערכת הנתונים או הנחות המוצא. מטרת המודל היא לבדוק כיצד כל גורם משפיע על חברו בצורה ישירה וכן איך הוא משפיע\מושפע בצורה עקיפה על ידי צירוף כל הפרמטרים האחרים יחד. בבעיה שלנו נבדקה השפעתם של כל היתרונות המרכזיים של התקפות סייבר (פגיעויות ב IT, א-סימטריות, אנונימיות, הגנה שאינה מספקת ועליה של גורמים לא מדינתיים בתחום) מול ארבע האסטרטגיות המרכזיות שהוצגו בספר להתמודדות עם האיום הקיברנטי.

מחקר זה טוען כי ליישום IPv6 תהיה השפעה רבה יותר על תחום הלוחמה הקיברנטית על פי ניתוח בDEMATEL בהשוואה לשאר האסטרגיות המוצעות בו. IPv6 חסין יחסית להשפעות חיצוניות שכן הוא מבוסס ברובו על טכנולוגיה ולכן יותר "אמין". כמו כן, זוהי אסטרטגיה היחידה שמשפיעה בצורה חזקה על הגורם הכי דומיננטי במערכת: אנונימיות.

מקבלי ההחלטות יכולים להפיק מדוח זה שני דברים עיקריים:

1. במישור הראשוני הם מקבלים כלים לניתוח על פי המתודולוגיה שהוצעה בו להתמודד עם איומים במרחב הקיברנטי תוך הזנת משקולות והנחות עבודה עצמאיות, כך יוכלו להגיע לתוצאות אחרות אשר מתאימות יותר למדינתם.

2. במישור השני ניתן לראות כי לגורם טכנולוגי יש יתרון על גורמים מדיניים וצבאיים בכך שהוא מושפע פחות מהסביבה ועשוי, מצד שני, להשפיע בצורה רבה יותר על גורמי ההתקפה.

למי שרוצה גרסה מפורטת ומקיפה יותר של סיכום הספר –אתם מוזמנים לפנות אליי.

לקישור לספר עצמו:http://www.ccdcoe.org/publications/books/Strategic_Cyber_Security_K_Geers.PDF

לסיכום המלא של הספר

http://www.scribd.com/doc/72448883/Strategic-Cyber-Security

[1] advanced persistent threat

[2] ראו דו"ח בהוצאת Office of the National Counterintelligence Executive:http://www.ncix.gov/publications/reports/fecie_all/Foreign_Economic_Collection_2011.pdf

[3] denial and punishment

סקירת מוצר: Inspiron Duo Tablet PC –נייד+טאבלט מבית DELL

2011-10-23T22:57:00.000-07:00

המסע בעקבות הטאבלט האולטימטיבי (למשרד)...

בהמשך לבדיקה של טאבלט קודם, החלטתי להמשיך את בדיקת המוצרים הקיימים כיום בשוק והפעם: DELL Inspiron Duo Tablet PC .

למי שלא קרא את הפוסט האמור, הדרישות שלי מטאבלט הן לא פשוטות: אני מחפש מכונה אחת שתוכל לתת לי מענה לצרכי המשרד שלי (יכולת יצירת תוכן עם דגש על סביבת Office) וכן תכיל יכולות הפעלה במגע עם חוויות מתאימות (תאימות למגע, אפליקציות תומכות) והכי חשוב –החיבור בין שני העולמות.

באחד השיטוטים שלי ברשת נתקלתי במכשיר מסקרן מבית DELL. מדובר במחשב נייד אשר ניתן להפוך את מסך ה 10.1 אינטשHD שלו למסך מגע מלא. המכשיר מריץ מערכת הפעלה Windows 7- Home Premium ועובד על מעבד Atom של אינטל. ללא השתהות מיותרת שלחתי מייל לרענן ביבר, מנהל סניף DELL בישראל, וביקשתי אחד לניסיון.

אז מה יש לנו כאן?

מעבד Intel Atom N570 כפול ליבה במהירות של 1.6GHz, 2 גיגה ביט RAM. הביצועים אינם מרשימים, בוודאי יחסית לניידים גדולים יותר. חוויית גלישה פשוטה באינטרנט עלולה להיות איטית ומאכזבת.

הזיכרון הכולל במכשיר מגיע לנפח של כ 320 גיגה ביט על גבי דיסק SATA חרישי יחסית. בהחלט מכובד.

מערכת ההפעלה היא Windows 7- Home Premium (32 ביט). למרות שלא ניסיתי "לסחוט" את מערכת ההפעלה מבחינת ביצועים, מניסיון אישי בניידים אחרים (גם DELL) + Windows 7 –טוב שמערכת הפעלה זו תרוץ על 64 ביט ולא 32. ההבדל בחוויית השימוש בהחלט ניכר. מכיוון שה INSPIRON duo מגיע עם 2 גיגה RAM, תיתכן בעיה להריץ את מערכת ההפעלה ב 64 ביט.

המסך בגודל של 10.1 אינטש (1366x768 מ"מ) HD בהחלט מאפשר עבודה נוחה לאורך זמן. למכשיר קיימת מצלמת רשת מובנית ברזולוציה של 1.3 מגה פיקסל. גודל המסך הוא האופטימלאי, לדעתי, למכשיר כלאיים מהסוג של ה INSPIRON duo, אשר חייב לספק תוצאות וחוויות טובות בעולם הנייד והטאבלטי כאחד.

מסך המגע מבוסס על טכנולוגיית Capacitive Multi-touch והוא מגיב מצויין. אחת החולשות הגדולות של מכשירי מגע המבוססים על Windows (לא כולל 8 הלא מוכר...) אינה ספציפית ל INSPIRON duo. מערכת הפעלה זו היא לא מערכת המיועדת לממשקי מגע. במידה רבה עושה רושם ששימוש ב Windows 7 בטאבלט כלשהו הוא ליהוק רע מאוד... דווקא כאן, ה DELL מציע לנו יציאה חיננית מהבעיה על ידי שימוש במקלדת ובעכבר של המכשיר....הפוך על הפוך. החברה עצמה מציעה מספר אפליקציות בסיסיות שמגיעות עם המכשיר, אולם לא מדובר ב ecosystem אמיתי אלא מערכות נלוות הנפוצות במחשבי DELL .

2 הרמקולים מציעים 2 וואט הספק. איכות השמע טובה מאוד, למרות שהרמקולים עצמם ממוקמים בתחתית המכשיר. ניתן לרכוש בנפרד מעגן מיוחד של JBL אשר מציע אופציות שמע וצפיה במדיה מתקדמות יותר.

הסוללה מורכבת מארבעה תאים, אשר צריכים להספיק לכמעט 4 שעות עבודה. בפועל, במתכונת של גלישה באינטרנט, עבודה ב WORD ומספר מעברים בין מצב מגע למצב מקלדת, הייתי צריך לחבר את המטען כבר לאחר כשעתיים. יכול להיות שעבודה במצב טאבלט ומגע "מתישה" מעט את הסוללה, אולם הפער בין הצהרות היצרן למציאות גדול מדי.

כיאה למכשיר שנושא את דגל הניידות, הקישוריות לרשת התקשורת אפשרית בגישה אלחוטית ( Wi-Fi 802. 11b/g/n ו\או Bluetooth 3.0 combo Card). למכשיר יש שתי יציאות USB ללא יציאת Ethernet, מה שמקשה על חיבור old-fashion ישיר לרשת תקשורת. באתר החברה ניתן לראות כי קיים שקע Ethernet בעמדת עגינה ייעודית, כך שמבחינתי זה בהחלט לוקח.

המקלדת של ה INSPIRON duo מאוד נוחה לעבודה, המקשים בולטים ויש רווח גדול בין מקש למקש. אני מאוד אוהב להניע את המצביע באמצעות משטח המגע ובהחלט התרשמתי מגודלו היחסי.

משקל המכשיר (1.54 ק"ג) גבוה מאוד בהשוואה לטאבלטים טיפוסיים ודיי מזכיר משקל של notebooks מתחרים. המשקל מהווה חיסרון אמיתי אם השימוש העיקרי של המכשיר יעשה כטאבלט ורב האינטראקציה איתו תחייב החזקה רצופה בידיים. במצב עבודה של נייד רגיל, כלומר על גבי משטח ישר כמו שולחן, אין חשיבות למשקל.

לסיכום:

בראשית הפוסט ציינתי מה אני מחפש במכשיר מהסוג הזה. בואו נראה איך ה INSPIRON duo עומד בדרישות:

מענה לצרכי המשרד –המכשיר עומד בצורה מעולה בכל הדרישות שלי, מלבד מערכת ההפעלה אשר מתאימה לצרכים משרדיים, גם דרישות החומרה שלי מקבלות כאן מענה מספק. ההערה היחידה נוגעת לחיסרון נראה לעין של שקע VGA למטרות הצגת מצגת, אך בעיה זו ניתנת לפיתרון פשוט יחסית. כמו שצויין למעלה, שקע Ethernet קיים בעמדת עגינה נפרדת.

הפעלה במגע עם חוויות מתאימות –בחירה ב Windows טובה ל"חלק המשרדי" אבל אומללה לחלק הפרטי. למיקרוסופט אין עדיין מה להציע בעולם האפליקציות והמגע. החומרה של ה INSPIRON duo עושה את שלה בכל הקשור לתמיכה במערכת ההפעלה ולחוויית השימוש, אולם, ללא מערכת הפעלה מתאימה, החומרה חסרת אונים לחלוטין.

חיבור בין שני העולמות –ברור כי גם כאן למערכת ההפעלה ול ecosystem שלה תפקיד מהותי בכל הקשור להצלחת החיבור בין הביית למשרד. השקת Windows 8 ב 2012 בהחלט עשוייה לשנות את תפיסת המרחב שלנו בכל הקשור לחיבור המיוחל. עם זאת, ה INSPIRON duo מצליח להוות פלטפורמה מעולה ונכונה לחיבור שכזה. הרצת Windows 7 מהווה, לכן, מעין ניסוי כלים לחומרה כדי לראות איך המעבר בין מגע למקלדת יכול להיות חוויה מאוד נעימה וחלקה. במבחן הזה ה INSPIRON duo עומד בצורה ראויה לציון.

שורה תחתונה: החומרה כאן! עדיין מחכים למערכת ההפעלה...

לביקורת וידאו על המוצר: http://reviews.cnet.com/laptops/dell-inspiron-duo/4505-3121_7-34328122.html

לאתר החברה: http://www.dell.com/content/topics/topic.aspx/global/products/landing/en/inspiron?c=us&l=en

סיכום שולחן עגול על SIEM\SOC

2011-10-11T02:12:00.000-07:00

לפני יותר משנתיים ערכנו את המפגש הקודם בנושא SIEM\SOC. למי ששכח ורוצה לעיין, אתם מוזמנים לעשות זאת בקישור הזה או לשלוח לי מייל. כשעברתי על סיכום הנושאים שעלו במפגש הנוכחי נוכחתי לגלות מהר מאוד שלא יותר מדי השתנה בשנתיים שעברו...

השיקולים לביצוע פרוייקט מהסוג הזה לא השתנו יותר מדי, היתרונות ביישום מערכות SIEM דומים ב 2011 לאלה שהיו ב 2009, הבעיות הן אותן בעיות ואפילו השחקנים נותרו, פחות או יותר, אותם שחקנים.

לכאורה מדובר על נושא שמצוי בסטגנציה מסויימת בתקופה האחרונה, אך ההענות של הלקוחות להגיע למפגש בתחום "עומד" מצביעה דווקא על ערנות ועניין רב שמגלה השוק בתחום. מה השתנה אם כן? מה שהשתנה הוא אופי הארגונים שמתעניינים בתחום: ב 2009 ניתן היה לראות באופן מובהק כי מדובר במגרש-המשחקים של הארגונים הגדולים (ובעיקר הפיננסים). ב 2011 רואים הרבה יותר ארגונים בינוניים שבוחנים ושוקלים את צעדיהם הראשונים בעולם ה SIEM.

הדיון הפעם נסוב סביב מספר נקודות הקשורת לפרוייקטי SIEM\SOC. המשתתפים לקחו את הדיון לכיוונים שענייננו אותם ובהחלט ניתן להגיד כי לא הצלחנו להקיף את הנושא מכל צדדיו. על מה דיברנו?

· מה הצורך הארגוני להנעת פרוייקט (רגולציה, שיפור היכולות של האב"מ)?

· איך נראה גוף ה SOC בארגונים בהם גוף כזה קיים?

· דיברנו לא מעט על המשמעויות הכספיות של תחזוקת המערכת. לרבות תשומות לתחזוקת המערכת, עבודה שוטפת מול אינטגרטור ובאיזו תדירות ועוד.

· האם ממצים את יכולות המערכת? (יחסית למה שהוגדר ב RFP), האם מנהלי המערכת יודעים להגיד כיום שהם באמת מכירים בצורה טובה את המערכת.

· גם הפעם ניסינו לראות האם השוק פתוח לשמוע על פתרונות SIEM כשירות.

מי מעורב במפגש?

למפגש הגיעו נציגים ממספר ארגונים גדולים ובינוניים במשק הנמצאים בדרגות שונות של יישום פיתרון: ב 15 ארגונים מיישמים פיתרון (בשלבים שונים של יישום), ב 4 ארגונים "חושבים על זה"\נמצאים ממש לפני תחילת פרוייקט וב 13 ארגונים אחרים עדיין לא בוצעו מהלכים ממשיים בתחום.

לסיכום המפגש: http://www.scribd.com/doc/68322128/SIEM-V3

סיכום שולחן עגול על פרוייקטים בסביבת חדרי המחשב

2011-10-11T01:06:00.000-07:00

ע"פ סקרים בארץ ובעולם, חלק גדול מהארגונים נמצאים בשנים האחרונות במהלך ביצוע שינויים תכופים בחדרי המחשב שלהם. בחלק מהמקרים מדובר בהתאמות או בשיפוצים קטנים יחסית, כמו שיפור מערך מיזוג האוויר ובחלק אחר מדובר בשיפוץ כללי או מעבר לחדרים חדשים. עושה רושם שקיים שינוי מסויים בהלך המחשבה, כשיותר ויותר גופים בוחרים לקבל החלטות אסטרטגיות באשר למשאבי המיחשוב שלהם (כולל חדר המחשב עצמו) על חשבון "שיטת הטלאים" שהיתה מקובלת עד אמצע שנות האלפיים.

בהמשך למפגשים קודמים שערכנו על סביבת חדר המחשב ובהם התמקדנו בהיבטי החיסכון וצמצום העלויות כמו בעיות מקום בחדר המחשב, בעיות בהספקי חשמל, מצוקת מיזוג אוויר לשרתים ועוד, במפגש הזה נדונו נושאים נוספים הקשורים בתכנון נכון של חדרי מחשב לקראת השנים הקרובות. בין השאר דיברנו על הנושאים הבאים:

• דרכי ההתמודדות של הארגונים במשק עם השינויים והדינמיות הגדולה בדרישות המחשוב של העסק –במיוחד דובר על השיקולים בתכנון חדר מחשב חדש או שיפוץ אחד קיים.

• בחינת חלופות שונות לפיתרון בעיות -מהם השיקולים שעומדים בפני מנהל התשתיות\מנהל חדר המחשב לפני בחירת פיתרון זה או אחר לסביבת החדר, לסידור הארונות, לבחירת השרתים עצמם וכן הלאה? נושא השימוש במכולות לחדרי מחשב עלה גם הוא לדיון.

• ניסינו לברר מה הם האתגרים והפתרונות המוצעים כיום בתעשייה בהיבט הטכנולוגי להתמודדות עם מצוקות שונות בסביבת חדרי המחשב .

• הזכרנו את השיקולים הקשורים למגמות הטכנולוגיות בתחום כמו וירטואליזציה, converged infrastructure , חומרה יעילה יותר, הורדה של שירותים מחוץ לשעות העבודה ועוד.

לסיכום המפגש: http://www.scribd.com/doc/68314969/Dc-Environment-V2

מחווה קטנה למר ג'ובס

2011-10-06T12:02:00.000-07:00

מקור:

http://www.theglobeandmail.com/news/technology/tech-news/steve-jobs-the-man-who-changed-your-world/article2192664/?from=2192884

מפגש סיעור מוחות על מובייל -מצגת מלווה לפאנל MDM

2011-09-26T14:43:00.000-07:00

בהמשך לפוסט הקודם, אני מצרף את המצגת המלווה לפאנל MDM ועמדות קצה ממפגש סיעור המוחות שערכנו ב 26 בספטמבר. לעיונכם..... שנה טובה

STKI Mobile brainstorming -MDM Panel

View more presentations from Shahar Geiger Maor.

מפגש סיעור מוחות על פיתוח, תפעול וניהול עמדות קצה מתקדמות

2011-09-19T06:18:00.000-07:00

ביום שני, 26 בספטמבר, נקיים מפגש סיעור מוחות על נושאים הקשורים לכל עולם המובייל: פיתוח, תפעול, ניהול ואבטחת המכשירים החדשים בארגוננו.

המפגש מתקיים במתכונת "סיעור מוחות" בגלל שאין כאן מומחים גדולים. ההיפך, קיים בלבול רב בשוק לגבי הכיוונים והמגמות הצפויות בתחום הזה. איך יראו עמדות הקצה הארגוניות עוד שלוש שנים? איזו פלפטפורמת פיתוח תהיה רלוונטית למובייל? איך ננהל ונאבטח את מגוון ההתקנים שיתחברו לרשת הארגון?

המפגש יתקיים באופן הבא: ג'ימי שוורצקוף יפתח עם סקירה כללית קצרה על התחום ועל הבלבול השורר בו. לאחר מכן יערכו מספר פאנלים עם נציגים מהתעשייה. כל פאנל יעסוק בהיבט שונה של התחום: פאנל פיתוח אפליצקיות מובייל (ללקוחות חיצוניים ולעובדים. בהנחיית פיני כהן), פאנל mobile device management (בהנחייתי) על אבטחת מידע וניהול מכשירים חכמים ופאנל על ארכיטקטורה טכנולוגית במובייל (בהנחיית גלית פיין).

במסגרת הכנס נציג תוצאות של סקר שערכנו על הסוגיות השונות. בהזדמנות הזו אודה לכם מאוד אם תמלאו את הסקר (כל אחד לפי הידע שלו): https://qtrial.qualtrics.com/SE/?SID=SV_72m3qrJ2PTtJZQg .

להרשמה למפגש סיעור המוחות: irena@stki.info, או etty@stki.info.

לכל הלקוחות שלנו חשוב להזכיר שבנובמבר יערך מפגש ספציפי על MDM בלי קשר לכנס הנוכחי. למפגש בנובמבר תועבר הזמנה נפרדת (אני מזכיר לכם שהנוכחות שם היא חובה).

נתראה בשבוע הבא.

סוגיית הגודל –גרסת הטאבלט

2011-08-11T02:24:00.000-07:00

עולם המובייל ובמיוחד עולם הטאבלטים נמצא בצמיחה מתמדת. כחלק מההתפתחות המהירה של התחום ניתן לראות שינויים על בסיס חודשי ברמת הקונספט של המוצרים השונים. כל חברה, ובמיוחד כל אותן חברות המנסות להתחרות ולשבור את הדומיננטיות של אפל, מנסות להמציא את עצמן מחדש כדי למשוך את קהל הלקוחות. אחד הפרמטרים המעניינים יותר הוא מימדי המכשיר ובמיוחד גודל המסך. קשה להגיד היום מהו הגודל האופטימלי. מדובר בהעדפה של ציבור הצרכנים ולמיטב שיפוטינו עדיין לא "נפלה החלטה" בנושא. גם בארגונים שונים בארץ מתלבטים בנושא, אם כי סוג המכשיר עדיין נתפס כגורם החשוב ביותר והוא זה שמכתיב את הגודל של המסך. ברגע שהוחלט ארגונית ללכת עם יצרן כזה או אחר, הבחירה בגודל נגזרת מכך (למרות שיש יוצאים מהכלל, ראו מקרה SAMSUNG, VIEWSONIC ואחרים שיצאו עם גרסאות של 7 ו 10 אינטש).

לעיצוב מוצר יש הרבה מאוד אספקטים. הנה דוגמא הקשורה בעקיפין לגודל הפיסי של המסך:

אחד ההיבטים המעניינים בנושא זה הוא נוחות האחיזה במכשירים בגדלים שונים. בעוד שהסמארטפונים, המתאפיינים במסכים בגדלים של פחות מ 4 אינטש, נוחים מאוד לאחיזה בכף יד אחת, הטאבלטים גדולים יותר ודורשים "הערכות לוגיסטית" טיפה שונה על מנת לתפעל אותם בנוחות. ההבדל בין 7 אינטש ל 10 אינטש משפיע מאוד גם על גודל המכשיר ועל משקלו. המשתמש יעדיף ברוב המקרים להניח את הטאבלט על משטח נוח ולתפעל אותו באמצעות שתי ידיו (בעיקר בהקלדה), לכן על המתכננים ועל מפתחי האפליקציות לקחת זאת בחשבון ולהתאים את השימוש באפליקציות שלהם לעבודה בשתי ידיים.

אם כבר מדברים על הקלדה, הבדלי הנוחות בהקלדה במכשירי 7 אינטש מול מכשירי 10 אינטש הוא עניין אישי. זה לא מובן מאליו שיותר נוח להקליד במסך גדול יותר. מה שכן, מקלדות במכשירי 7 אינטש יתפסו ברוב המקרים נתח גדול יותר מהמסך הפנוי וחווית הצפיה תרד זמנית. גם לכך יש להקדיש תשומת לב כשמתכננים אפליקציות.

גם בעולם לא רואים מגמה המצביעה לכיוון אחד או אחר. אספתי את הטאבלטים המובילים כיום בעולם וחילקתי אותם על פי גודלם הפיסי. אגב, כדאי להבהיר כי לגבי הגודל, תלוי איך מודדים....אפשר למדוד את גודל המסך על ידי חישוב הצלע הארוכה או על ידי העברת אלסכון על המסך עצמו (כמו בטלויזיות). בגדול קיימות כיום שתי משפחות מרכזיות:

מוצרי 10 אינטש:

Apple - http://www.apple.com/ipad/features/ -ה IPAD מגיע עם מסך 9.5*7.3 אינטש (11.9 אינטש אלכסוני או כ 10 אינטש אלכסוני נטו).

Motorola –מציעה את ה XOOM שלה בגרסת 10 אינטש: http://www.motorola.com/staticfiles/Consumers/xoom-android-tablet/us-en/techspecs.html (9.8*6.6) -10 אינטש אלכסוני נטו.

HP –מציעה את ה TOUCHPAD החדש יחסית (מבוסס WEBOS של PALM) http://h41112.www4.hp.com/promo/webos/us/en/shopping-business.html (9.45*7.48) כ 10 אינטש אלכסוני נטו. שימו לב שיש להם את ה SLATE שמגיע בגודל של כ 9 אינטש.

Samsung גרסת 10 של ה GALAXYTAB: http://www.samsung.com/us/mobile/galaxy-tab/GT-P7510UWYXAB (10.1*6.9) כ 10 אינטש אלכסוני נטו.

מוצרי 7 אינטש:

RIM - http://us.blackberry.com/playbook-tablet/ -ה PLAYBOOK שלהם מגיע עם מסך 7.76*5.1 (9.2 אינטש אלכסוני, כ 7 אינטש אלכסוני נטו)

HTC - http://www.htc.com/europe/product/flyer/specification.html -טאבלט בשם FLYER המבוסס אנדרואיד. מסך של 7.7*4.8 אינטש (כ 7 אינטש אלכסוני נטו).

Samsung – GALAXYTAB הגרסה המוכרת בארץ היא זו: http://www.samsung.com/il/consumer/mobile-phones/mobile-phones/tabs/GT-P1000CWAILO/index.idx?pagetype=prd_detail&tab=specification -מסך בגודל 4.7*7.5 אינטש (7 אינטש אלכסוני נטו). אגב, החברה הוציאה לפני חודש בערך גרסת 8.9 אינטש....

מה אפשר ללמוד מההתפלגות הנ"ל?

מאוד תלוי בהעדפת הצרכנים מצד אחד. בטווח הארוך זה מה שייתן את הטון. אני מניח שככל שיעבור הזמן תהיה קונסולידציה של גדלים לשניים או שלושה עיקריים. מצד שני חשוב לזכור שבגלל שאנחנו בתחילת עידן חדש קיימים שיקולים אחרים שמשפיעים על הגודל: אפל, למשל, בחרה ללכת עם גודל של 9.7. מכיוון שהם היו הראשונים ונחשבים למובילי שוק, הגודל של ה IPAD השתרש כמיני סטנדרט. IPAD זה סמל סטאטוס ואם הוא מגיע בגודל של 9.7 אינטש, so be it. באותה מידה. סמסונג יצאו עם טאבלט האנדרואיד הראשון (7 אינטש) וקיבעו את הגודל הזה כאלטרנטיבה מרכזית.

לא מצאתי ספרות רפואית המתייחסת לסוגייה הארגונומית (אשמח לקבל על כך תגובות). מכל מקום הנה כל מיני מאמרים על הנושא:

דיעות:

http://www.fonehome.co.uk/2011/03/23/the-meaning-of-tab-life-whats-the-best-tablet-size-for-you/

http://www.mobilewebtablet.com/2011/01/16/the-optimal-web-tablet-size/

סקר על הנושא באתר ZDNET:

(http://www.zdnet.com/blog/hardware/and-the-ideal-size-for-a-tablet-is-/9837 )

השוואות של משפחות 10 אינטש: http://www.fenestra.co.uk/tablet/tablet.htm

השוואות של משפחות 7 אינטש: http://www.fenestra.co.uk/tablet/smaller_tablet_chart.html

שינוי טכנולוגי = שינוי ארגוני

2011-07-19T01:34:00.000-07:00

רקע

מטרת אגף מערכות המידע בארגון היא לקדם הפעילות העסקית של הארגון תוך ניצול טכנולוגיות קיימות ואימוץ טכנולוגיות חדשות.

המבנה הארגוני של אגף מערכות המידע מושפע ממספר פרמטריים עיקריים והם:

חלוקה טכנולוגית
תרבות ארגונית;
הסטוריה ארגונית: לדוגמא: תחום הטלפוניה שוייך בעבר לאגף המנהלה ומאז לא השתנה המצב;
אילוצים תקציביים;
גודל הארגון;
מגזר הארגון.

מבנה אגף מערכות המידע שונה בדר"כ מארגון לארגון, אך ניתן לאפיין את את המודל הרווח ברוב הארגונים הגדולים בישראל ובעולם. על פי החלוקה הקלאסית של אגף מערכות המידע, הוא מורכב מארבע גופים עיקריים: גוף האפליקציות\פיתוח, גוף התשתיות, גוף התפעול וגוף הפרוייקטים\תכנון.

באגף קיימים בחלק מהמקרים יישויות נוספות כמו למשל CTO, CISO ויישויות אחרות שאינן נמצאות באחד הגופים העיקריים וכפופים ברוב המקרים ישירות למנמ"ר.

מבנה גוף התשתיות

גוף התשתיות מהווה כיום אחד מעמודי התווך החשובים ביותר באגף מערכות המידע. גוף תשתיות טיפוסי מכיל מספר תחומי התמחות ובניהם: סיסטם, אחסון, תקשורת\אבטחת מידע, בסיסי נתונים, עמדות קצה ועוד.

מכיוון שאגף מערכות המידע מושפע מאוד מהתפתחויות טכנולוגיות, מבנה האגף והגופים השונים בתוכו חשופים לשינויים מבניים מפעם לפעם.

בשנות השבעים והשמונים התבסס רוב מערך המיחשוב הארגוני על מחשבי Main-Frame (MF). גופי האפליקציה, התשתיות והפרוייקטים כמעט ולא היו קיימים בעידן זה.

עם תחילת עידן האינטרנט, באמצע שנות התשעים של המאה העשרים, החלה מגמה של התרחבות גופי התשתיות והאפליקציות.

בעשור האחרון מורגש המשך מגמה זו בעיקר על חשבון תחומי ה MF ותשתיות ליבה ותיקות. במקרים רבים עובר הטיפול על תחומים מסויימים, שהיו באחריות אגפים אחרים בארגון, לאחריות גוף התשתיות.

התלכדות בחדר המחשב

שינוי טכנולוגי שצפוי להשפיע מאוד על מבנה גוף התשתיות קשור לאחת ההתפתחויות המרתקות ביותר בעולם המיחשוב של היום. התפתחות זו מדברת על מיזוג מספר עולמות טכנולוגיים, שעמדו בעבר כל אחד בפני עצמו, לפיתרון אחוד שייתן מענה ארגוני כולל יותר ויפשט, לפחות על הנייר, את דרישות הניהול בעולם התשתיות. התפיסה החדשה מנסה לחבר בין שלושה רבדים שונים בעולם ה DC: תקשורת, מחשוב\שרתים, אחסון ווירטואליזציה מתוך כוונה לספק פיתרון מקיף לכלל היבטי המחשוב בחדר המחשב. את המגמה העולמית בתחום מובילה, כמובן, חברת Cisco. תפיסת ניהול משאבי המחשוב הארגוני מדברת על מנגנונים מורכבים, תשתית מורכבת שמציעה מנגנוני יתירות רבים וניהול מורכב של כלל המערכות. המזעור הפיזי של רכיבי המחשוב מאפשר הכנסה של יותר רכיבים לאותו שטח ובתוך כך גם בנייה של "קופסא" אחת שכוללת בפנים את הרכיבים (והפונקציונליות) שפעם היו מחולקים למספר קופסאות. נושא זה מתקשר כמובן לתשתית ענן פנימי ולאופנות דומות שאנו עדים להן כיום.

לפתרונות המציעים את הטכנולוגיות הללו הרבה יתרונות, אולם הם מעלים שאלה מאוד מעניינת בהקשר הארגוני: מי אמור לטפל בתשתית החדשה?

האם אלה אנשי התקשורת שמכירים את ציוד התקשורת ואת סיסקו יותר טוב מכולם או מצד שני אנשי הסיסטם שמטפלים בשאר השרתים בארגון? כיצד ישתלבו אנשי האחסון שכיום נותנים שירותים ב"אי" משלהם?

המשמעות הארגונית מבחינת מנהל התשתיות כבדה מאוד: החלוקה הפנימית בגוף התשתיות עלולה להשתנות בעקבות אימוץ טכנולוגיות אלה. בתוך גוף התשתיות עשוייה להווצר יחידת-על שתפקידה יהיה לרכז את הטיפול בתשתית האחודה (כחלק מגוף ה DC). יחידת-על זו תורכב מאנשי התקשורת, הסיסטם והאחסון בארגון ותהווה חלק נכבד ממשקלו של גוף התשתיות. כניסה של טכנולוגיות כדוגמת virtual desktop infrastructure (VDI), ישתלבו גם הן קרוב לודאי בעבודת צוות זה. איך זה ישפיע על צוותי עמדות הקצה? שאלה טובה שהתשובה לה לא חד משמעית.

מגמת איחוד התשתיות בחדר המחשב מזכירה לנו תהליכים דומים שעברנו בעבר (ועוד עוברים כיום) כמו כניסת עולם הטלפוניה וההדפסה לתוך אגף המיחשוב עם חיבורם לרשת התקשורת. מגמה דומה אנו צפויים לראות בקליטת התקנים ניידים חדשים כמו סמארטפונים וטאבלטים למערכות הארגוניות.

חפיפה טכנולוגית ופוליטיקה ארגונית

השינוי הטכנולוגי מביא לתזוזה בתחומי הידע השונים בתוך יחידת התשתיות. כך למשל נדרשים אנשי אחסון להבין בניתוח פרוטוקולי תקשורת ואנשי סיסטם נדרשים ללמוד את נבכיהם של אפלייאנסים חדשים כדוגמת Vblock, Exadata ודומיהם שמשלבים יכולות ממספר טכנולוגיות ויצרנים.

השינויים הטכנולוגים והצורך של גוף התשתיות להיות בהלימה מלאה לטכנולוגיה מביא למחשבה על שינויים ארגוניים ומעבר בתחומי אחריות. בשנה האחרונה אנו עדים לדיונים רבים בקרב לא מעט ארגונים אשר מנסים להערך מחדש לאור החדשנות ששוטפת אותנו.

כמובן שכמו בכל שינוי ארגוני, קיימים לא מעט חיכוכים בין מוקדי כוח ובעלי אינטרסים. התמודדות נכונה עם שינוי ארגוני היא לא מוקד הדיון של פוסט זה, אולם היא בהחלט המוקד האמיתי של הדיון בכל אותם ארגונים.

שורה תחתונה: הטכנולוגיה זזה והתחדשה. ארגון שלא יידע להתאים עצמו לשינוי טכנולוגי, יפגר אחרי השוק. ארגון שלא ידע לנהל את עובדיו בתבונה ולוות אותם בתהליך הכואב של שינוי ארגוני עלול לשלם מחיר יקר בהרבה.

למי שמחפש אופציות למבנה ארגוני מומלץ (טוב, אולי לא ממש יתאים לכולם), אתם מוזמנים לפנות לקישור הבא:

http://www.jacobsen.no/anders/blog/archives/images/OrganizationStructures.gif

סקירת מוצר: פלטפורמת Netwitness

2011-07-13T12:57:00.000-07:00

מזל טוב ל RSA, חטיבת אבטחת המידע של EMC , על רכישת Netwitness. פיתרון "יום הדין" לאבטחת מידע בעידן התקפות הסייבר השוטף אותנו.

ביום שלישי שעבר, 5 ביולי, הוזמנתי להשתתף בכנס שערך הסניף המקומי של RSA כדי ללמוד על עולם האיומים החדש באינטרנט ולהציג בפני הקהל הישראלי את הפיתרון החדש בארסנל של החברה.

מה קנו?

Netwitness היא חברה שמייסדה, עמית יורן, ייעץ בעברו ל CIA ועמד בראש גופים אמריקאים הקשורים לעולם הלוחמה הקיברנטית. החברה הזו פיתחה מכונה מפלצתית שחרטה על דיגלה את הסלוגן המחייב: Know everything, answer anything.

מה זה יודע לעשות?

מדובר באפלייאנס (רכיב חומרה) אשר "מאזין" ברשת הארגון לתעבורה, מקליט אותה, מעביר לבסיס נתונים ייעודי ומאפשר תיחקור מלא שלה. למכונה הזו יש ייעוד פשוט להגדרה אך מסובך למימוש: לאסוף ולנתח כל פיסת מידע שניתן להעלות על הדעת: תעבורת קבצים, כתובות IP, תעבורת SNMP , תמונות (JPEG ואחרים), תעבורת IM, תעבורה מוצפנת (באישור כמובן) וכל מידע אחר שמעניין את מנהליה. הניתוח יכול להעשות בזמן אמת על ידי צוות של אנליסטים אשר יכולים להסיק מסקנות לגבי הארועים אותם הם מנתחים או בדיעבד במקרה הצורך.

בארגונים בהם קיימות מספר סביבות ומספר צמתים רשתיים אשר מעניינים את צוות אבטחת המידע, ניתן לפזר רכיבי איסוף קטנים (Decoders) אשר מדווחים למרכז לצמתי איסוף (Concentrators) ומשם לקונסול הניהול של המערכת (Broker).

בגלל אופי הפעילות ויכולת האיסוף המדהימה, כלי זה מאפשר למנהליו לאפיין דפוסי התנהגות לא נורמליים ברשת הארגון ולחשוף בזמן אמת פעילות חשודה. כך למשל ניתן לראות ולהציף ארוע בודד כמו יציאה של קובץ כלשהו לכתובת IP חיצונית מחוץ לשעות העבודה, או פניות חוזרות ונישנות לכתובת IP מסויימת בארגון מ ISP בסין. לכלי קיימים הרבה מאוד חוקים מובנים וניתן להגדיר בו הרבה מאוד חוקים על פי הצרכים הספציפיים של הלקוח. חוזקה חשובה נוספת של הכלי היא בזיהוי התקנים פיסיים שמחוברים לרשת הארגונית כמו ציודי תקשורת, שעוני נוכחות וכל אמצעי המתקשר בפרוטוקול תקשורת סטנדרטי. כלי זה יכול גם לאפיין וללמוד על התנהגות של אפליקציות ארגוניות ועל מאפייני השימוש בהן. תכונה זו מאפשרת לכלי לזהות חריגות מההתנהגות הנורמלית ולהציף זאת למנהלי המערכת.

כמו בפתרונות אבטחת מידע מובילים אחרים, גם כאן פונה החברה לעזרת קהילת המשתמשים כדי להגדיל את בסיס הידע שלה בכל הקשור לפגיעויות לא מוכרות. לצורך כך נפתח פורום מיוחד באתר החברה בשם Spectrum. בפורום מוצגים ומנותחים קבצי EXE לא מוכרים, מפורסמות מקורות להתקפות אפשריות ומוחלף ידע בין חברי הקהילה לגבי מגמות ותחומי עניין משותפים אחרים. בפורום ניתנים ציונים לממצאים שהתגלו על פי חומרתם ונפיצותם. את המידע שנאגר ניתן לנסות לאתר בכל ארגון בו מותקן הכלי וכך לעצור התקפות לא מוכרות לפני שהן מתפשטות.

בארוע בשבוע שעבר הוזכר כי כלי זה מותקן כבר יותר משנה ב RSA וכי הוא סייע לחברה רבות באיתור ומעקב אחרי המתקפה שהחברה חוותה במרץ האחרון. הכלי ידע לאתר את כיווני המתקפה ואת עוצמתה (אם כי עושה רושם שהוא לא הצליח לסייע במיגורה לפני שגרמה נזק רב לארגון).

למי הפיתרון מתאים?

הערך האמיתי של הכלי יהיה בניתוח הרשת קרוב לזמן אמת. במצב כזה ניתן יהיה להעזר בפיתרון למניעת התפשטות של התקפות ברשת. במידה ואין מישהו "שיושב על הלוגים" כל הזמן, הערך של הכלי הוא בעיקר לתיחקור ארועים בדיעבד.

רוב רובם של הארגונים בארץ יכולים רק לחלום על שימוש בכלי כזה שמחירו מתחיל הרבה מעבר ל 100,000$. פיתרון זה יתאים לארגונים מוסדיים מהתחום הביטחוני\ממשלתי בדר"כ ולשם הוא מכוון.

יתכן, כי פיתרון כזה יכול להיות טוב כחלק מסוויטה של שירותים מנוהלים, בהם יש מרכז שליטה משותף של RSA או ספק אחר ובו מסתכלים ומנתחים בזמן אמת את הארועים של הלקוחות. הבעיה העיקרית כאן חוץ מהרתיעה של חלק מהארגונים להוצאת לוגים החוצה, היא כמובן ההתאמה האישית שיש לבצע לפעילות הכלי כדי שיתאים לנתונים ולמבנה ומערכות של כל ארגון נסרק.

לסיכום:

מפלצת סקרנית ורבת יכולות, שנותנת המון אבל דורשת לא פחות בתמורה. במלים אחרות: כלי מליגת ה NBA (או במקרה שלנו NSA J).

סקירת מוצר –NAV360, חברת ITNavigator

2011-06-20T03:48:00.000-07:00

ישראל ידועה מזה שנים רבות בחדשנות וביצירתיות שלה. היצרנים הגדולים בעולם מצביעים בארנק ומשקיעים במרכזי פיתוח בארץ הקודש, תוך הערכה רבה להון האנושי שקיים כאן. מדי פעם אנו מתבשרים על רכישה של חברת הזנק ישראלית על ידי ספק ענק מעבר לים והיום ידוע לכל כי תעשיית ה ICT היא אחד ממנועי המציחה החשובים בתעשייה העלית בישראל.

ארוע נדיר יחסית במחוזותינו הוא אימוץ של טכנולוגיה שפותחה במקור בישראל לשוק המקומי על ידי גוף בינלאומי מוביל בתחומו, כלומר קניה של קניין רוחני. ארוע כזה נרשם בסוף 2010, כשחברת Avaya העולמית החליטה לשלב בסל מוצריה חלק ממערכת ישראלית בשם NAV360. מערכת זו שפותחה על ידי חברת ITNavigator, היא פלטפורמה לייעול וטיוב עבודת מוקד שירות הלקוחות. המערכת מורכבת מארבעה מודולים מרכזיים:

Nav360 Admin –ליבת המוצר. מודול זה נרכש על ידי Avaya. מאגדת את ניהול האפליקציות ומערכות המוקד סביב מערכות מבוססות Avaya למרכז לוגי אחד ומאפשרת למנהלי המוקד לנהל את השירותים במוקד לפי הצרכים העסקיים ולא לפי טכנולוגיות. מודול זה מפשט יכולת המנהלים להקצות כוח אדם רלוונטי למשימות ולשפר את מסלול הניתוב של הלקוחות.

A Nav –מודול זה מהווה שיפור של יכולות "זמן אמת" הממומשות בפלטפורמת ה contact center שלה. הערך המוסף של מודול זה הוא במתן מענה למוקדנים בזמן אמת לגבי אינטראקציות מול לקוחות ומאפשר למנהלי המוקד לקבל החלטות אופרטיביות לתמיכה במוקדנים. כך ניתן בעזרת הכלי לזהות בצורה טובה שיחה המובילה לסגירת עסקה או להבדיל, שיחה המובילה למבוי סתום ונטישת לקוח. המודול מאפשר למנהל לבצע העלאה (escalation) ברמת הטיפול במקרים מיוחדים.

C Nav –מודול זה משפר יכולות CTI (Computer telephony integration) לממשק עבודה אחיד למוקדן. ממשק זה מספק למוקדן את כל סביבת העבודה שלה הוא נדרש ומחבר ברקע מערכות חיוב, שיבוץ ותיחזוק למערכת חיצונית אחת.

iNav –מודול זה הוא פורטל למנהלים אשר מהווה כלי לקבלת החלטיות ותכנון אסטרגטי במוקד השירות (executive information system). הכלי מאפשר גישה לרישומי שיחות, דוחות פעילות, ממשקים לנתוני CRM וביצוע ניתוחי BI לפעילות המוקד.

מוקדי שירות הלקוחות הפכו כבר מזמן לציר מרכזי באינטראקציה בין הצרכן לספק והם מהווים את אחד הצמתים החשובים ביותר במחזור המכירה ללקוחות ברבים מהארגונים בעולם.

יצרניות עולמיות מובילות מעורבות במתן פתרונות תשתית, אפליקציות ושירותי ערך מוסף סביב מרכזי שירות לקוחות. מבין היצרנים העולמיים בולטת בשוק המקומי Avaya עם מגוון פתרונות ושירותים למרכזי שירות הלקוחות. על כך דורגה החברה במקום הראשון לשנת 2011 על ידי חברת STKI במיצוב יצרניות התשתית למוקדי שירות לקוחות. פרטים נוספים ניתן למצוא כאן (שקף 72): http://www.slideshare.net/shaharmaor/summit-2011-trends-in-infrastructure-services.

חברת ITnavigator, אשר מספקת פתרונות ושירותי ערך מוסף על בסיס פתרונות Avaya היא האינטגרטור המוביל מקרב ספקי פתרונות האינטגרציה ושירותי הערך המוסף למרכזי שירות לקוחות על פי דירוג STKI לשנת 2011.

החברה בלטה מעל מתחרותיה בזכות היקפי מכירות, תזרים פרוייקטים יציב, יצירתיות ומשובים מאוד חיוביים מציבור לקוחותיה. כמו כן קיבלה החברה משובים חיוביים מאוד בקרב ספקי מתחרים בשוק, נקודה העומדת במובהק לזכותה. חברה זו בולטת גם בזכות החדשנות שהיא מביאה לשוק כמו למשל יכולת לניטור תכנים מתוך רשתות החברתיות והעברתם לטיפול נציגי השרות וכן יכולות וידאו מתקדמות לשילוב במוקדי השרות. חברה זו בולטת, כאמור, גם בזכות שילוב מערכת Nav360 בפורטפוליו של Avaya העולמית. מהלך זה מצביע, לדעתנו, על הבעת אמון בחברה ומתן תו איכות בינלאומי לפעילות הפיתוח בה.

קול קורא

2011-06-18T13:07:00.000-07:00

שימו לב להזמנה הבאה למפגש שולחן עגול מיוחד של "אנשים ומחשבים" ו STKI.
אנחנו מחפשים מנהלי אבטחת מידע וגורמים אחרים שיוכלו לתרום לדיון (כאלה שמחזיקים באחת מהדעות המפורטות למטה).
נושא המפגש הראשון: אבטחת מידע,- תשלום פרמיית ביטוח מוצדקת או הוצאה מיותרת.
רקע לדיון:
בין אנשי אבטחת המידע לשאר הארגון קיים חיכוך תמידי בכל הקשור לאמצעי ההגנה ולנהלים המיושמים בארגון. הארגון מעוניין בחופש פעולה ובהסרת המגבלות האבטחתיות: "אי אפשר לעבוד מרוב אמצעי אבטחה". "איך יכול להיות שפעם שלחנו מכתב בדואר בלי בעיה והיום צריך לעטוף אותו באמצעי אבטחה יקרים כל כך?"
מנהלי אבטחת המידע בארגון יטענו כי האיומים השתנו ללא הכר:"הסרת המגבלות חושפת את הארגון לאיומים שלא הכרנו בעבר. הנזק הכלכלי והמוניטיני הצפוי כתוצאה מדלף מידע גבוה בהרבה מעלות אמצעי האבטחה"
בדיון יועלו לדיון בין היתר הנקודות הבאות:
איך שומרים על האיזון העדין?
איפה נמצאים אותם אינטרסים משותפים לשני הצדדים?
ואיך ממנפים אותם לקידום העסק?
הערות ונקודות שיועלו על ידי משתתפי הדיון.
את הדיון יוביל שחר מאור, אנליסט בחברת STKI ומוזמנים יועצים ומנהלי אבטחה
עיקרי דיוני השולחן העגול יפורסמו אחת לחודש בירחון המודפס של אנשים ומחשבים , ובדיילי מיילי, ויהוו במה לחילופי דעות ודיונים בין אנשי מקצוע.
מי שמעוניין להשתתף שיחזור אליי: shahar@stki.info

מחכים לכם...