בחודש פברואר 2011 IANA, הארגון הגלובלי האחראי על ניהול משאבי כתובות האינטרנט, הודיע סופית, כי הסתיימו כל כתובות ה-IPv4 החוקיות שברשותו. בשנים האחרונות הסתמנו מספר גורמים שגרמו לצריכה מוגברת של כתובות חוקיות כמו טלפונים ניידים חכמים, אפליקציות חדשות, מימוש טכנולוגיות מבוססות ענן ועוד. מאגר הכתובות החוקיות צפוי להתייבש סופית בזמן הקרוב, אך לא זה מה שיוציא את הארגונים בישראל מאדישותם.
מה קורה בארץ הקודש? שחון ויבש, או שמא כדאי להגיד "שחונה", במיוחד בהשוואה לנהוג בעולם.
ישראל מתאפיינת במספר רמות של הפנמה:
1. בחלק מספקיות האינטרנט והסלולר בארץ גדלה המודעות לנושא ב 2011 וחלק מהן אף החל בתכנון הגירה והתמודדות עם המשמעויות השונות של התאמה לתקן.
2. בארגונים גלובליים, אשר מחוייבים לתאימות וקישוריות על פני מספר אזורים גאוגרפיים, ניתן לראות התעוררות מסויימת בשנה האחרונה בשל האצת הפעילות העולמית והגברת המודעות מצד ספקיות השירות.
3. בחלק מהמוסדות (בעיקר חברות תשתית, צבא ובנקים גדולים) קיימת מודעות מסויימת לנושא, אך טרם החלה פעילות כלשהי בכיוון.
למרות האמור לעיל, רוב הארגונים בישראל טרם החלו בתהליך חשיבה כלשהו על IPv6. בחלק גדול מהם חסר ידע או שקיימת אדישות כלפי עניין זה אפילו בקרב מנהלי התקשורת אשר אמונים על התחום. בארגונים מסויימים קיימת מודעות, אך העיסוק בנושא נדחק בשל ריבוי מטלות אחרות.
על פי אנשי המקצוע, הטיפול ב IPv6 תלוי במאפייני הארגון כמו גלובליות ובממשק האינטרנט עם העולם. ארגונים גלובליים נמצאים בלחץ גבוה יותר בגלל הממשק שלהם עם גורמים בינלאומיים שמושכים בכיוון התקן. ארגונים מקומיים פחות לחוצים וקשה להם לראות את הצורך בטיפול בתחום בטווח המיידי. ארגונים אשר כפופים לתקנים בינלאומיים או רגולציות מיוחדות צפויים להיות יותר חשופים להשפעת התקן עליהם ומומלץ בהחלט לבצע בירור לגבי השפעה אפשרית כזו. באופן כללי כדאי לכל מנהל תקשורת לבחון חלק מהצעדים הבאים:
1. למידה יסודית של התקן על ידי אנשי המקצוע הרלוונטים בארגון. שימו לב שלפרוטוקול יש משמעות מאוד מעניינת על נושאים לא טריוויאליים כמו Cyber Security. ראו בפוסט נפרד על הנושא.
2. ביצוע מיפוי ראשוני של המערכות, האפליקציות והחומרה בארגון על ידי אנשי התשתיות כדי לזהות בעיות ופערים בולטים לעין.
3. העלאת המודעות והמשמעות של IPv6 מול מקבלי ההחלטות כדי לקדם פעילות בתחום במידה ויש בכך צורך.
4. ביצוע מיפוי מקיף של מערכות הארגון (מומלץ בעזרת אנשי מקצוע) וגיבוש תוכנית פעולה. שימו לב שבהחלט יתכן שבסוף המיפוי תתקבל החלטה לא לבצע שום מהלך אופרטיבי. החשיבות המרכזית בתוכנית הפעולה היא עצם גיבושה.
5. "טעימה" של הגירה ל IPv6. ביצוע בחינה בסביבה או מערכת מוגבלת ובצורה מדורגת על מנת לנסות לבדוק איך המערכות "מגיבות".
6. שילוב תנאי סף מתאימים בכל מכרז, מסע רכש או תכנון של מערכת חדשה על מנת לשמור על סטנדרטיזציה מתאימה גם בהמשך הדרך.
למסמך המלא הכנסו לכאן.
ל
רשומות
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה